רותי שרון - יועצת לכלכלת המשפחה והעסק הקטן

משפחה ועסק עצמאי - שנינו ביחד וכל אחד לחוד מספר לא מבוטל של הלקוחות שלי הם בעלי עסק עצמאי, אבל לא תמיד מנהלים אותו בנפרד מהחשבון המשפחתי. מצב כזה הוא בעייתי מאוד הן לעסק והן למשפחה. כאשר נוצר אוברדרפט בחשבון, לא ברור מה גרם לו - האם העסק לא מתנהל כשורה או שמא המשפחה מוציאה כספים יותר מההכנסות. ה-א'-ב' בניהול נכון ויכולת לקבלת החלטות הוא נתונים. וכאשר הנתונים מבולבלים אחד בשני, אין יכולת הבנה ודרך לקבל החלטות. סיפרה לי מישהי שהחשבון שלהם נכנס לאוברדרפט גבוה. בעלה מיד האשים את העסק שלה במינוס - "יש יותר מדי הוצאות של העסק בזמן האחרון". אבל היא לעומת זאת חשדה דווקא בטיול האחרון לחו"ל שהם עשו. במקרה אחר, בעל עסק חייב את חשבונו הפרטי בהוצאות הדלק והביטוח של הרכב, למרות שהרכב הוא לצרכי עבודה. במקרה הזה ההוצאות המשפחתיות היו גבוהות מדי. יש יותר מדי הבדלים בהתנהלות של עסק ומשפחה וניהול הכספים של שתי הישויות השונות באותו חשבון הוא בעייתי מאוד. משפחה זקוקה ליציבות. להכנסה חודשית דומה מדי חודש. גם ההוצאות שלה אמורות להיות דומות ביו חודש אחד למשנהו. אצל עסקים זה לא כך. בעסקים רבים יש עונתיות. יש חודשים עם הכנסה גבוהה מאוד וחודשים חלשים. בעסק אנחנו מדברים במונחים של גידול וצמיחה. אנחנו רוצים לראות את העסק גדל ומתפתח. ולכן לעיתים נלקח הלוואה שתשמש אותנו כמינוף ליצירת הכנסות גדולות יותר. הלוואה במשפחה היא במקרים רבים לצורך מימוש יעדים עתידיים מוקדם יותר (רכישת מכונית, קניית בית) או לצריכה שוטפת (גרוע מאוד, אבל זה כבר סיפור אחר...). מה עושים? מפרידים את החשבונות. חשבון אחד למשפחה וחשבון אחד לעסק. ניתן לפתוח חשבון בנק נפרד לעסק. וסוד קטן? לא חייבים להגדיר אותו כחשבון עסקי ולשלם 150 ש"ח כל רבעון. אפשר בהתחלה להגדיר אותו כחשבון פרטי לכל דבר ולשלם עמלה מינימאלית של 10 ש"ח בחודש. יש שיאמרו שקשה לקבל אשראי לחשבון בנפרד. נכון, אבל אתם אמורים להיות עצמאים, לא? אז איפה העצמאות אם אתם מסתמכים על החשבון המשפחתי? מעבירים משכורת קבועה לחשבון המשפחתי כל חודש - אפשר להתייעץ עם רואה החשבון שלכם מה המשכורת הממוצעת שאתם יכולים להעביר. צריך לקחת בחשבון שבחודשים הטובים תעבירו פחות כדי שיישאר מספיק כסף בחשבון להתנהלות בחודשים הפחות טובים. כדאי גם לקחת בחשבון 10% בלת"מ (בלתי צפוי מראש), ולהוריד אותו מהסכום שיאמר לכם רואה החשבון שלכם. (כלומר, אם הרו"ח שלכם אמר שאתם יכולים להעביר 10,000 ש"ח כל חודש למשפחה, תורידו 10% ותעבירו רק 9,000 ש"ח). כך, גם החשבון המשפחתי שלכם יראה שיש כניסה מסודרת של כסף כל חודש. גם משק הבית יודע שעומד לרשותו סכום כסף קבוע כל חודש להתנהלות השוטפת. יש שינוי בעסק? העסק מתרחב? אפשר להעביר יותר? אחלה. אז מגדירים שוב את המשכורת החודשית. מומלץ לבדוק כל חצי-שנה - שנה. מפרידים בין ההוצאות - הוצאות ששייכות לעסק ינוהלו מהחשבון של העסק ולהיפך. כך יהיה ברור מה מבנה ההוצאות וההכנסות של כל ישות ולקבל החלטות על שיפור וייעול בהתאם. אם עובדים מהבית באופן מלא או חלקי, כדאי לבדוק עם רו"ח או יועץ מס אילו הוצאות ביתיות מוכרות לצורכי עסק, על מנת לזכות בהטבות המס המתאימות. מומלץ לבדוק שההוצאות של משק הבית לא עולות על ההכנסות. לסיכום, אם אתם עצמאים, תעזבו את הקן המשפחתי תתנהלו באופן עצמאי!

יש משפחות שגובה החזר המשכנתא שלהן הוא גבוה מדי. כלל האצבע הוא 20-22% מההכנסה. כלומר אם ההכנסה נטו של משק הבית היא 10,000 ש"ח, אז גובה ההחזר החודשי לא צריך לעלות על 2,200 ש"ח. במקרים רבים, משפחות מתחייבות לתשלומי משכנתא גבוהים מדי ואז נכנסים לאוברדרפט. במקרה כזה הייתי בודקת אפשרות לפרישת המשכנתא ליותר שנים. נכון, סה"כ ההחזר יהיה גבוה יותר. אבל מכיוון שהקטנו את ההחזר החודשי, נמנע מריבית האוברדרפט. סעיף "בעייתי" אחר הוא "מזון ומכולת" - אז תשאלו "מה, לא נאכל?"... זהו אחד הסעיפים החביבים של קנייה עודפת. ומכיוון שמדובר בסעיף של כמה אלפי שקלים כל חודש שווה שנתעכב עליו. זהו סעיף שנמצא לגמרי בשליטה המוחלטת שלנו. בניגוד לסעיפים אחרים ששייכים למחלקת ההוצאות הקבועות. כמו: שכ"ד/משכנתא, ארנונה ומים, ביטוחים, וכו'. ולכן שווה שנשקיע מאמץ בחסכון בו. חסכון של "רק" כמה מאות שקלים כל חודש, מניב חסכון של אלפי שקלים בשנה. אני מציעה להגדיר יעד קנייה חודשי. לחלק ל-4.5 שבועות ולהיצמד אליו. למשל: יעד חודשי של 2,500 ש"ח שקול ליעד שבועי של 555 ש"ח. נצא לסופר בידיעה שזה הסכום בו אנחנו צריכים לעמוד. האינטרנט מלא בשלל עצות איך לחסוך בקניות לסופר. אני מצרפת רק מאמר אחד.... עוד סעיף "מאתגר" הוא הטלפון הסלולארי - ההוצאות שלנו על תקשורת בעשור האחרון עלו באופן חד. רק תחשבו על זה: טלפון קווי, לפעמים שניים, טלפון סלולארי, אינטרנט (ספק + שירותים), טלוויזיה (רשות השידור + כבלים/לווין). אנחנו מדברים הרבה. הרבה מעבר למה שצריך. וזה עולה לנו. הרבה. אמהות רבות טוענות שהן נותנות את הטלפון כאמצעי בטחון לילדים. אבל, תהיו כנים עם עצמכם? כמה באמת יוצא על "שיחות בטחון" וכמה על SMS-ים?

הלוואי שהייתה לי תשובת פלאים... אבל לצערי אין קסמים.... חסכון צריך לקבל עדיפות כמו כל הוצאה תקציבית אחרת ולפעמים אפילו יותר. כי חסכון היום הוא בעצם ההוצאה התקציבית של מחר. אחרת כשיגיע ה"מחר", והוא יגיע מוקדם יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו, נמצא את עצמנו מממנים את ההוצאה מהלוואה "כי אין ברירה" ואז התשלום הכספי יהיה גבוה יותר. אני לא אוהבת להשוות יותר מדי למה שקורה בארה"ב, אבל בשטח הזה יש לנו מה ללמוד מהם: מכל דולר שהם מרוויחים, הסנט הראשון הולך להשכלה גבוהה לילדים, השני לפנסיה ורק אח"כ להוצאות השוטפות. אם כל הזמן נחכה שנרוויח יותר כדי לחסוך, או שמשהו יקרה וההוצאות שלנו יקטנו באורח פלא, הרי שנמתין לשווא....

לא כולם במינוס נכון, רוב הפניות הן סביב מצוקת המינוס, אבל לא רק. ואני נותנת מענה כולל. כמו שהסברתי בתשובה לשאלה מה כולל השירות של יועץ כלכלי: יש ייעוץ סביב נושא היערכות לסיכונים - אני עושה מיפוי של היערכות המשפחה לסיטואציות בהן יש פגיעה בהכנסה (פרישה = פנסיה, מוות חס וחלילה = ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה, נכות = ביטוח סיעודי, אבטלה וכו') ובוחנת האם המשפחה ערוכה לכל מצב כיאות, או אולי יש חסר ולפעמים יש כפל. יש גם ייעוץ סביב הגשמת יעדים כלכליים. כלומר כמה כסף בכלל צריך/כדאי לחסוך כל חודש להגשמת היעדים/חלומות שלנו? אני מקבלת מהמשפחה נתונים לגבי היעדים: למשל, חסכון לילדים (ב. מצווה, השכלה גבוהה, חתונות, דירות וכו'), שדרוג מכונית משפחתית, הטיול הגדול לחו"ל, לימודי תואר של אחד מבני הזוג, שיפוץ הבית או קניית בית חדש וכו'. מנתחת ומציגה את התוצאות... כמובן שגם כאן יש שאלה של סדרי עדיפויות. ויש גם ייעוץ לגבי דילמה מאוד ספציפית: רק השבוע הייתה אצלי מישהי שהתלבטה לגבי כדאיות מכירה של יחידת נופש. עשיתי לה אנליזה קצרה, הצגתי לה את הנתונים. התקשרה בבוקר ובצהרים כבר יצאה עם תשובה.

אוף כמה חם, אה? בעצם השאלה את בעצמך מודה שזו לא הפתעה. את יודעת שבאוגוסט ההכנסה תהיה נמוכה מהממוצע וההוצאות גדולות מהממוצע. זוהי "חווית אוגוסט" של לא מעט עצמאים אבל גם לא מעט שכירים. אין לי ממש נתונים לגבי הירידה בהכנסות באוגוסט, אבל פורסם לא מזמן שההוצאות בקיץ עולות ב-30% על הממוצע. אז מה עושים? מתכוננים. בצד ההכנסה - כעצמאים אנחנו מתייחסים להכנסה השנתית. הרבה עצמאים חווים עונתיות, יש חודשים טובים יותר וחודשים טובים פחות. במקרה של עסק שרץ כבר כמה שנים, ניתן להעריך בעזרת הרו"ח/יועץ מס שלך, מה ההכנסה החודשית הממוצעת שאותה יש להעביר למשפחה. וכך בחודשים טובים יישאר כסף בחשבון שיוכל לממן את החודשים הפחות טובים. בצד ההוצאות - אפשר לחשוב על כמה פתרונות. פתרון אחד הוא להבין שיש הוצאות שנתיות שמתחלקות בין כל החודשים וחייבים לקחת אותן בחשבון. כמו שאנחנו מופתעים כל פעם מחדש מהטסט השנתי לאוטו, או מדמי ההרשמה לגן הילדים... צריך לקחת אותם בחשבון החודשי, כלומר לחלק את ההוצאה השנתית ל-12 ולהוסיף לתקציב של כל חודש. ככה אנחנו משריינים כסף להוצאות השנתיות הללו. דרך אחרת היא פשוט לחסוך לקראת חודשי הקיץ. נעשה חישוב מה ההוצאות הצפויות, למשל קייטנות לילדים, נופש בבית מלון/נסיעה לחו"ל, כמה בילויים עם הילדים וכו'. נניח שחישבנו שזה יעלה לנו 7,000 ש"ח. נפתח תוכנית חסכון וכל חודש נפקיד אליה כסף. במקרה הזה 570 ש"ח שלאחר שנה יצטברו ל-6840 ש"ח ונקבל ריבית של 160 ש"ח שתשלים לנו ל-7,000 ש"ח הרצויים. מה שרובנו עושים לצערי, הוא לממן את הפעילויות הללו מהאוברדרפט, ואז לא רק שאנחנו לא מקבלים ריבית מהבנק אנחנו משלמים ריבית לבנק. והרבה. אפילו אם ניקח הלוואה, הרי שנחזיר כבר סכום גבוה יותר, כ-600 ש"ח כל חודש.... כלומר תוספת של 200 ש"ח ריבית.... בכלל, אני ממליצה להקצות 10% לבלת"מ (בלתי צפוי מראש) גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. כלומר אם הרו"ח/יועץ מס הגדיר משכורת חודשית X, אנחנו נעביר 90% מ-X, שאר ה-10% נשאיר בצד לימים גשומים... ואותו דבר בהוצאות. נקצה 10% לבלתי צפוי מראש, כי הוא תמיד קורה....

קנינו דירה לפני 5 שנים. לקחנובנוסף למשכנתא 260 אלף ש"ח הלוואה מהבנק. אז הומלץ לנו לפצל את הסכום בין שלושהמסלולים (מצב השוק אז היה לא ממש מוגדר וברור): 1/3בריבית קבועה, 1/3 בריבית משתנה ו-1/3 בריבית, שצמודה ל-$. כל הריביות נעות בין 5.5% ל6%. נכון להיום, עם כל ההוצאות, קשה לנו לעמוד בסכום התשלום החודשי. אנחנו רוצים למחזר את ההלוואה, ע"מ להוריד את הסכום החודשי. באיזו ריבית כדאיהיום לשלם עבור ההלוואה? אני יודעת, שהיום הריביות יותר נמוכות. זוהי שאלה מורכבת וזה יהיה לא נכון מצידי לשלוף פתרון מהשרוול. אני זקוקהלנתונים ספציפיים על ההלוואה(ות), שיקולים כלכליים שלכם, והמצב הפיננסי הרחב יותרכדי לענות תשובה טובה. אני לא בטוחה שזה יהיה נכון לעשות את זה מעל "גליהאתר"... בכל זאת, אתן כמה הנחיות עקרוניות: גובה ההחזר החודשי עלמשכנתא (ולצורך העניין משכנתא + הלוואה) לא צריך לעלות על 20%-22% מההכנסה נטו שלמשק הבית. אם לדוגמא ההכנסה נטו היא 10,000 ש"ח, ההחזר החודשי צריך להיות בטווח של 2,000-2,200 ש"ח. פיצול בין מסלולים הוא עקרונית טוב כי ככה מפזרים סיכונים. מה שלדוגמא קרה איתכם הוא שהריבית במשק ירדה במהלך 5 השנים האחרונות, אז מסלול הריבית המשתנה היה אטרקטיבי, אבל תלוי מתי נקודות ההתעדכנות שלו - כל שנתיים? חמש? לעומת זאת הריבית הקבועה נשארה ברמה הגבוהה ולא התעדכנה כלפי מטה. גם עם הדולר, הדולר הרי ירד, אז כאן אולי הרווחתם, אבל יש האומרים שעכשיו הוא צפוי לעלות. שיקולים נוספים שמשפיעים על ההחלטה: * לכמה שנים לקחתם את ההלוואה? * מה יתרת ההלוואה שנותרה? בכל מסלול ומה הריבית על כל מסלול? * האם יש עמלת פירעון מוקדם ומה גובהה? * האם אתם צופים כניסה של כסף בטווח השנים הקרוב שיכול לשמש לפירעון חלקי/מלא של ההלוואה? * למה לקחתם הלוואה ולא משכנתא נוספת? (בד"כ ריבית על משכנתא היא נמוכה יותר מהלוואה רגילה בגלל שהבית משמש כערבות)

אני רוצה ולנסות לתקן איזשהו רושם שקיים כאילו מי שנמצא במינוס לא מרוויח מספיק, ולו היה מרוויח "טיפה יותר" מצבו היה משתפר לאין ערוך.... נתקלתי ביותר ממשפחה אחת שההכנסה שלהן נטו היא פי כמה מההכנסה הממוצעת בישראל (בערך 10,000 ש"ח נטו לחודש), אבל גם המינוס שלהם הרקיע שחקים. רוב הלקוחות שלי לא באמת יודעים מהן ההוצאות החודשיות האמיתיות שלהן. אפילו אני מופתעת לגלות כל פעם מחדש כמה הן רחוקות מהמציאות. לכן, החלק הראשון של התשובה שלי דוגל בשינוי ההתנהלות הכלכלית. במקרים רבים זהו המפתח לפיתרון. משפחה שמתחילה לנהל את ענייניה הכספיים, משיגה שליטה והתחושה היא נהדרת. לגבי הגדלת הכנסה - אני כמובן בעד. אבל זה מאוד תלוי סיטואציה. יש אנשים שיש להם "מנוע" ותמיד יחפשו דרכים להגדיל את ההכנסה. ויש אנשים שפחות מעזים לשנות.

המוטיבציה. קודם כל כדאי להבין ולהפנים שסעיף ההוצאות על מזון ומכולת במשפחה הממוצעת הוא אחד הסעיפים הגדולים, קרוב בגודלו לסעיף המשכנתא ולפעמים גבוה ממנו. משפחות מוציאות אלפי שקלים מדי חודש על סעיף זה ולכן חסכון של אפילו כמה מאות שקלים מצטבר לחסכון שנתי משמעותי. משפחה שתחסוף אפילו רק 300 ש"ח כל חודש בסעיף הזה תוכל לצבור חסכון שנתי של 3,600 ש"ח. סכום מכובד לכל הדיעות. בניגוד לסעיפים אחרים אותם הרבה יותר קשה לשנות, כמו משכנתא, גני ילדים וכו' הסעיף הזה נשלט לחלוטין על ידנו ולכן מאוד מומלץ לנסות לחסוך בו. במשפחות עם תאומים בהן גם ככה ההוצאות הן כ"כ גבוהות, המוטיבציה לחסכון צריכה להיות אפילו גדולה יותר. יעד חודשי. אני כן ממליצה להחליט על יעד חודשי לסעיף הזה ולחלק את הסכום לקניה שבועית. אם למשל החלטנו שהסכום החודשי הוא 3,000 ש"ח, אנחנו מניחים שיש 4.5 שבועות בחודש, אז הקניה השבועית היא בסכום של 666 ש"ח (מספר ש"קל לזכור"...). יש את שיטת המעטפות לאלו שמרגישים שממש איבדו שליטה. שמים בתחילת כל שבוע במעטפה את הסכום במזומן והולכים רק עם המעטפה לקניות. לא קונים בתשלומים. כמובן שלא לקנות בתשלומים, אין בזה שום הגיון. להיפך, זה רק יוצר בלבול וחוסר שליטה. הרי אם קונים באותו סדר גודל כל חודש, מה הטעם לחלק לתשלומים? בסופו של דבר, החל מחודש מסוים סכום התשלומים יהיה זהה לסכום הקנייה החודשית. רשימה חכמה. ללכת עם רשימה מוכנה מראש ולא להתפתות למבצעים. נתלה את הרשימה על המקרר או במקום אחר במטבח, וכל פעם שנגמר משהו וצריך לחדש נכתוב ברשימה. לקראת היציאה לקניות, נציץ במקרר ובארונות המזווה ונראה שלא שכחנו משהו חשוב ונוסיף לרשימה. ברוב המשפחות הרשימה היא קבועה פחות או יותר. המדיניות צריכה להיות שאם זה לא ברשימה אז לא קונים! ענבר שלי בת הארבע כבר הפנימה - כל פעם שנגמר משהו היא אומרת לי "אמא, תכתבי ברשימה תירס שאבא יקנה".. אין מלאי. בבתים רבים יש מחלקות של סנו, ובארון ניצבים זוגות זוגות של חומרי ניקוי כמו בתיבת נוח... תגידו לי ת'אמת? קרה שהלכתם פעם לסופר ולא היו מבצעים. עלינו להשתדל ולקנות את הנחוץ לנו ביותר למשך השבוע הקרוב, עד לקניה השבועית הבאה ולא יותר. תוך זמן קצר יכולים להגיע לרמת התייעלות כזו שנדע טוב מאוד כמה מלפפונים, עגבניות, חלב וגבינה המשפחה צורכת בשבוע. הולכים שבעים, בלי ילדים ומציירים קו דמיוני במחצית העגלה ולא עוברים אותו.הליכה לקניות עם ילדים מעלה את סך הקנייה ב-30% בממוצע ("אמא תקני לי"...) כשרעבים נוטים לקנות הרבה יותר ולהתפתות הרבה יותר. והטיפ הכי מתוחכם בעיניי הוא "חצי עגלה". למה? מכיוון שהעגלות היום פשוט ע-נ-ק-י-ו-ת בכוונה, על מנת שנמשיך ונמלא אותן. אז אנחנו לא מתפתים, ומחליטים שהעגלה קטנה בחצי. נסו ותיראו את ההבדל! . קניה שבועית בלבד. אני כן ממליצה על קניה שבועית מרוכזת ובלי השלמות אלא במקרי חירום בלבד. הבעייה עם השלמות שהן לא נגמרות ברכישת המוצר שהיה חסר, אלא ברכישה של מוצרים נוספים "על הדרך"... הסופר הזול ביותר. לעשות סקר שוווקים כל כמה זמן ולקנות בסופר הזול. יש הבדלים של עשרות אחוזים בין הסופרים ולכן שווה את ההשקעה. נכון, לא תמיד הסופר הזול הוא הסופר הכי אסתטי והכי אטרקטיבי. אבל, תזכרו מה המטרה - קניות בסופר הן לא בילוי, אלא "כולה" רכישה של מוצרי מזון ומכולת. את הבילויים תשמרו לפעילויות אטרקטיביות יותר.... לא קונים מבצעים "2 במחיר של 1", "1+1" ועוד. מטרת כל המבצעים הללו לפתות אותנו להוציא יותר ממה שאנו צריכים. החליטו על מדיניות קשוחה ופשוט התעלמו.במיוחד כשאתם בתור לקופה ואין לכם לאן לברוח, והמוצרים בצדדים ורצים אליכם או כשהקופאית תשאל: "רוצה לשמוע על המבצעים שלנו?", פשוט תגידו "לא, תודה".

מה שאני אוהבת במקצוע הזה הוא השילוב של מספרים ואנשים. כלומר, אין פה פתרון מתמטי אבסולוטי. מה שמתאים למשפחה א' לא בהכרח יתאים למשפחה ב'.

זוהי שאלת מצוינת. אני נתקלת בלא מעט אנשים שלא ממש מבינים מה עושה יועץ לכלכלת המשפחה, אז אנסה להסביר: אפשר לדמיין את כלכלת המשפחה שלנו כפאזל ענקי שמורכב מהרבה גורמים: חשבונות בנק, אוברדרפט, משכנתא, חסכונות, הלוואות, ריביות, ביטוחים, עמלות, כרטיסי אשראי, צ'קים, מזומן, פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, משכורת, הכנסות, הוצאות, טווח קצר, טווח ארוך, ועוד ועוד. אפשר בעצם להגדיר 4 קטגוריות עיקריות: הניהול השוטף: מניהול גירעוני (אוברדרפט) לניהול מאוזן (הוצאות קטנות מהכנסות). - מרבית המשפחות בארץ, 60-70% נמצאות באוברדרפט. - הכנסה של משפחה ממוצעת לחודש = 10,000 ₪, לשנה = 120,000 ₪, לעשור = יותר ממיליון ₪ ולשישים שנה = יותר משבעה מליון ₪ - המינוס הממוצע בישראל הוא 18,300 ₪ ואנחנו משלמים על ריביות לבנקים כרבע מליון שקל בממוצע במהלך החיים. הערכות לסיכונים: כל מצב בו הכנסת המשפחה נפגעת. המקרים השכיחים: הגעה לגיל פרישה (פנסיה), אובדן כושר עבודה, מוות (ביטוח חיים), אבטלה וכו' הגשמת יעדים כלכליים: כל יעד כלכלי גדול שאינו חלק מההתנהלות השוטפת, אבל גם לא צריך להוות הפתעה. למשל: חסכון להשכלה גבוהה לילדים, שיפוץ הבית, רכב חדש, טיול גדול בחו"ל, בת/בר-מצווה וכו'. הרבה משפחות חוסכות אבל מרביתן לא ממש מתכננות. התנהגות: פרמטרים התנהגותיים שמשפיעים על סדרי העדיפויות וההתנהלות הכלכלית של המשפחה. יכול להיות מצב שבו 2 משפחות תהיינה במצב כלכלי זהה אבל הפתרון הכלכלי שיבחרו הוא שונה בגלל ההתנהגות. למשל: אוכל אורגני, מתנות, בילויים, סטאטוס חברתי. יועץ לכלכלת המשפחה למעשה עוזר למשפחה לעשות סדר בפאזל הזה: להבחין בין עיקר לטפל, בין טווח קצר לטווח ארוך, להגדיר סדרי עדיפויות, תקציב משפחתי ולתכנן קדימה. היועץ ממפה (מלשון מיפוי) את התמונה הכוללת של המשפחה: הוצאות לעומת הכנסות, מצב ההתחייבויות, מצב הנכסים והתחשבות בהתנהגות. במצב של גרעון – בניית תוכנית הבראה עם המשפחה. בניית תקציב חודשי, שיטה למעקב ובקרה. לפעמים המשפחה מבקשת לבדוק כיצד היא ערוכה לסיכונים – ניתוח המצב ובדיקה האם המשפחה ערוכה לכל המצבים? האם יש ביטוח יתר או לחילופין חסר? אחת המשימות החביבות עלי אישית - הגדרת יעדים כלכליים – בניית תוכנית עסקית ריאלית להגשמת היעדים הכלכליים של המשפחה. ולפעמים ייעוץ בפתרון דילמות ספציפיות: לקיחת משכנתא, מחזור משכנתא, רכישה לעומת שכירת דירה, וכו' תהליך ייעוץ סטנדרטי למשפחה כולל בד"כ 2 מפגשים, שניהם בד"כ בבית הלקוחות. במפגש הראשון אני מקבלת נתונים מהמשפחה ובמפגש השני אני מציגה את ההמלצות והמסקנות. אני מכינה תיק לקוח מסודר שבעצם מציג את הפאזל בצורה מאורגנת ומסודרת. במרבית המקרים המשפחות מאבדות את הידיים והרגליים, ועצם הצגת הנתונים בצורה ברורה כבר עושה חצי מהעבודה. החצי השני שמור לקבלת החלטות. אפשר לקבל החלטות על סמך נתונים.כמובן שנדרשת עבודת הכנה מהמשפחה לקראת המפגש הראשון (ניירת כלכלית + הערכת תקציב חודשי על סמך 3 חודשים אחרונים). קיימת אופציה לליווי חודשי למי שמעוניין. לא חובה.