משפחה ועסק עצמאי - שנינו ביחד וכל אחד לחוד מספר לא מבוטל של הלקוחות שלי הם בעלי עסק עצמאי, אבל לא תמיד מנהלים אותו בנפרד מהחשבון המשפחתי. מצב כזה הוא בעייתי מאוד הן לעסק והן למשפחה. כאשר נוצר אוברדרפט בחשבון, לא ברור מה גרם לו - האם העסק לא מתנהל כשורה או שמא המשפחה מוציאה כספים יותר מההכנסות. ה-א'-ב' בניהול נכון ויכולת לקבלת החלטות הוא נתונים. וכאשר הנתונים מבולבלים אחד בשני, אין יכולת הבנה ודרך לקבל החלטות. סיפרה לי מישהי שהחשבון שלהם נכנס לאוברדרפט גבוה. בעלה מיד האשים את העסק שלה במינוס - "יש יותר מדי הוצאות של העסק בזמן האחרון". אבל היא לעומת זאת חשדה דווקא בטיול האחרון לחו"ל שהם עשו. במקרה אחר, בעל עסק חייב את חשבונו הפרטי בהוצאות הדלק והביטוח של הרכב, למרות שהרכב הוא לצרכי עבודה. במקרה הזה ההוצאות המשפחתיות היו גבוהות מדי. יש יותר מדי הבדלים בהתנהלות של עסק ומשפחה וניהול הכספים של שתי הישויות השונות באותו חשבון הוא בעייתי מאוד. משפחה זקוקה ליציבות. להכנסה חודשית דומה מדי חודש. גם ההוצאות שלה אמורות להיות דומות ביו חודש אחד למשנהו. אצל עסקים זה לא כך. בעסקים רבים יש עונתיות. יש חודשים עם הכנסה גבוהה מאוד וחודשים חלשים. בעסק אנחנו מדברים במונחים של גידול וצמיחה. אנחנו רוצים לראות את העסק גדל ומתפתח. ולכן לעיתים נלקח הלוואה שתשמש אותנו כמינוף ליצירת הכנסות גדולות יותר. הלוואה במשפחה היא במקרים רבים לצורך מימוש יעדים עתידיים מוקדם יותר (רכישת מכונית, קניית בית) או לצריכה שוטפת (גרוע מאוד, אבל זה כבר סיפור אחר...). מה עושים? מפרידים את החשבונות. חשבון אחד למשפחה וחשבון אחד לעסק. ניתן לפתוח חשבון בנק נפרד לעסק. וסוד קטן? לא חייבים להגדיר אותו כחשבון עסקי ולשלם 150 ש"ח כל רבעון. אפשר בהתחלה להגדיר אותו כחשבון פרטי לכל דבר ולשלם עמלה מינימאלית של 10 ש"ח בחודש. יש שיאמרו שקשה לקבל אשראי לחשבון בנפרד. נכון, אבל אתם אמורים להיות עצמאים, לא? אז איפה העצמאות אם אתם מסתמכים על החשבון המשפחתי? מעבירים משכורת קבועה לחשבון המשפחתי כל חודש - אפשר להתייעץ עם רואה החשבון שלכם מה המשכורת הממוצעת שאתם יכולים להעביר. צריך לקחת בחשבון שבחודשים הטובים תעבירו פחות כדי שיישאר מספיק כסף בחשבון להתנהלות בחודשים הפחות טובים. כדאי גם לקחת בחשבון 10% בלת"מ (בלתי צפוי מראש), ולהוריד אותו מהסכום שיאמר לכם רואה החשבון שלכם. (כלומר, אם הרו"ח שלכם אמר שאתם יכולים להעביר 10,000 ש"ח כל חודש למשפחה, תורידו 10% ותעבירו רק 9,000 ש"ח). כך, גם החשבון המשפחתי שלכם יראה שיש כניסה מסודרת של כסף כל חודש. גם משק הבית יודע שעומד לרשותו סכום כסף קבוע כל חודש להתנהלות השוטפת. יש שינוי בעסק? העסק מתרחב? אפשר להעביר יותר? אחלה. אז מגדירים שוב את המשכורת החודשית. מומלץ לבדוק כל חצי-שנה - שנה. מפרידים בין ההוצאות - הוצאות ששייכות לעסק ינוהלו מהחשבון של העסק ולהיפך. כך יהיה ברור מה מבנה ההוצאות וההכנסות של כל ישות ולקבל החלטות על שיפור וייעול בהתאם. אם עובדים מהבית באופן מלא או חלקי, כדאי לבדוק עם רו"ח או יועץ מס אילו הוצאות ביתיות מוכרות לצורכי עסק, על מנת לזכות בהטבות המס המתאימות. מומלץ לבדוק שההוצאות של משק הבית לא עולות על ההכנסות. לסיכום, אם אתם עצמאים, תעזבו את הקן המשפחתי תתנהלו באופן עצמאי!

יש משפחות שגובה החזר המשכנתא שלהן הוא גבוה מדי. כלל האצבע הוא 20-22% מההכנסה. כלומר אם ההכנסה נטו של משק הבית היא 10,000 ש"ח, אז גובה ההחזר החודשי לא צריך לעלות על 2,200 ש"ח. במקרים רבים, משפחות מתחייבות לתשלומי משכנתא גבוהים מדי ואז נכנסים לאוברדרפט. במקרה כזה הייתי בודקת אפשרות לפרישת המשכנתא ליותר שנים. נכון, סה"כ ההחזר יהיה גבוה יותר. אבל מכיוון שהקטנו את ההחזר החודשי, נמנע מריבית האוברדרפט. סעיף "בעייתי" אחר הוא "מזון ומכולת" - אז תשאלו "מה, לא נאכל?"... זהו אחד הסעיפים החביבים של קנייה עודפת. ומכיוון שמדובר בסעיף של כמה אלפי שקלים כל חודש שווה שנתעכב עליו. זהו סעיף שנמצא לגמרי בשליטה המוחלטת שלנו. בניגוד לסעיפים אחרים ששייכים למחלקת ההוצאות הקבועות. כמו: שכ"ד/משכנתא, ארנונה ומים, ביטוחים, וכו'. ולכן שווה שנשקיע מאמץ בחסכון בו. חסכון של "רק" כמה מאות שקלים כל חודש, מניב חסכון של אלפי שקלים בשנה. אני מציעה להגדיר יעד קנייה חודשי. לחלק ל-4.5 שבועות ולהיצמד אליו. למשל: יעד חודשי של 2,500 ש"ח שקול ליעד שבועי של 555 ש"ח. נצא לסופר בידיעה שזה הסכום בו אנחנו צריכים לעמוד. האינטרנט מלא בשלל עצות איך לחסוך בקניות לסופר. אני מצרפת רק מאמר אחד.... עוד סעיף "מאתגר" הוא הטלפון הסלולארי - ההוצאות שלנו על תקשורת בעשור האחרון עלו באופן חד. רק תחשבו על זה: טלפון קווי, לפעמים שניים, טלפון סלולארי, אינטרנט (ספק + שירותים), טלוויזיה (רשות השידור + כבלים/לווין). אנחנו מדברים הרבה. הרבה מעבר למה שצריך. וזה עולה לנו. הרבה. אמהות רבות טוענות שהן נותנות את הטלפון כאמצעי בטחון לילדים. אבל, תהיו כנים עם עצמכם? כמה באמת יוצא על "שיחות בטחון" וכמה על SMS-ים?

הלוואי שהייתה לי תשובת פלאים... אבל לצערי אין קסמים.... חסכון צריך לקבל עדיפות כמו כל הוצאה תקציבית אחרת ולפעמים אפילו יותר. כי חסכון היום הוא בעצם ההוצאה התקציבית של מחר. אחרת כשיגיע ה"מחר", והוא יגיע מוקדם יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו, נמצא את עצמנו מממנים את ההוצאה מהלוואה "כי אין ברירה" ואז התשלום הכספי יהיה גבוה יותר. אני לא אוהבת להשוות יותר מדי למה שקורה בארה"ב, אבל בשטח הזה יש לנו מה ללמוד מהם: מכל דולר שהם מרוויחים, הסנט הראשון הולך להשכלה גבוהה לילדים, השני לפנסיה ורק אח"כ להוצאות השוטפות. אם כל הזמן נחכה שנרוויח יותר כדי לחסוך, או שמשהו יקרה וההוצאות שלנו יקטנו באורח פלא, הרי שנמתין לשווא....