שאלות ותשובות

כל מה שרציתם/ן לדעת — במקום אחד. לא מצאתם/ן תשובה? אפשר לשלוח שאלה למטה.

רוצה לפתוח עסק עם חבר - הסכם מייסדים הוא הצעד הראשון

מנגנון הבשלה (Vesting) - כמה חשוב לעשות הסכם מייסדים טוב שני חברים טובים פתחו עסק, השקיעו את הנשמה, העסק החל להתפתח □ יום אחד אחרי ארבעה חודשים אמר האחד: " השתנו לי התוכניות, אני עובר להייטק" — אמר ועשה, עבר להייטק, אבל משאיר אצלו 50% מהמניות? 🚨 □ זה התרחיש הקלאסי שממוטט עסקים מרוויחים. לא בגלל חוסר בביצועים, אלא בגלל היעדר מנגנון היפרדות מוגדר מראש. □ הסכם מייסדים טוב לא נועד למנוע היפרדות — הוא נועד להבטיח שאם היא תגיע, העסק לא ייכנס למות קליני. □ מנגנון הבשלה (Vesting) הוא דוגמה למנגנון שמבטיח היפרדות הוגנת: □ במקום לחלק את כל המניות ביום הראשון, קובעים שהן "מרוויחות" את עצמן לאורך זמן (למשל, פריסה של 3–4 שנים). מה זה מונע בפועל? 1️⃣ סיכול בעלי מניות רפאים: מונע מצב שבו שותף שעזב בראשית הדרך ממשיך להחזיק מחצית מהחברה ולקצור את פירות העבודה הקשה שלכם שנים קדימה. 2️⃣ שיתוק של העסק: מאפשר לשותף שנשאר לגייס שותף חדש או משקיע, כי יש מניות פנויות להציע לו. 3️⃣ פרידה הוגנת: השותף העוזב מקבל במדויק את החלק שמתאים לפרק הזמן והתרומה הממשית שלו, בלי תחושת קיפוח של אף צד. □ מנגנון הבשלה הוא רק חלק אחד מתוך מנגנון היפרדות רחב. □ הסכם מייסדים מקיף יגדיר גם מה קורה במצבי תיקו (Deadlock), איך מעריכים את שווי החברה ביום פרידה, ואיך משחררים ערבויות. □ השורה התחתונה: הסכם מייסדים הוא הוא חוזה הנישואים והסכם הממון של העסק שלכם: □ מנסחים אותו כשאוהבים, כדי לא להרוס הכול כשהדרכים נפרדות. □ תבדקו טוב האם מוגדר אצלכם מנגנון היפרדות בהסכם מייסדים/השותפות, או שהשארתם את זה פתוח. למידע נוסף עו"ד אמיר ברמן,יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר. [email protected] www.amir-berman-law.com #הסכם_מייסדים #משפט_עסקי #שותפות #ניהול_סיכונים #יזמות #עסקים_קטנים

אחד הדברים החשובים שכדאי לשים לב טרם מכירת דירה בידי תושב זר

תושבי חוץ שירשו דירה בישראל ומעוניינים למכור את הנכס: שימו לב למלכודת מס לתושב חוץ שירש דירה בישראל □ הרבה תושבי חוץ שירשו דירת מגורים בישראל בטוחים בטעות "מכיוון שההורה שנפטר היה תושב ישראל וזכאי לפטור מלא ממס שבח – גם אני זכאי להיכנס 'בנעליו' ולקבל פטור (לפי סעיף 49ב(5))." □ אבל המציאות המשפטית בשטח שונה לחלוטין. 📌 החלטת מיסוי 7701/21 של רשות המיסים קובעת קו נוקשה וברור: □ כדי שיורש דירה יוכל ליהנות מהפטור של המוריש, הוא עדיין חייב לעמוד בהגדרת "מוכר" בחוק מיסוי מקרקעין. ולפי סעיף 49א(א) לחוק – תושב חוץ נחשב אוטומטית כמי שיש לו דירת מגורים בחו"ל, אלא אם הוכיח אחרת! □ המשמעות הפרקטית: אם היורש לא ימציא אישור רשמי משלטונות המס במדינת תושבותו המאשר שאין בבעלותו דירת מגורים שם – הוא לא יקבל את הפטור ממס שבח. נקודה. (והחלטה זו אף מבטלת כל פרשנות מקלה שהייתה בעבר). □ 3 מסקנות שכדאי לקחת מכאן לעורכי דין, יועצי מס ובעלי נכסים: ● אפס אוטומטיזציה: אין להסתמך על "פטור ירושה" עבור תושב חוץ מבלי לבדוק את מצב נכסיו בחו"ל. ● היערכות מוקדמת: הנפקת אישור היעדר נכסים מרשויות מס זרות עשויה לקחת חודשים – חובה להנפיק אותו לפני חתימת העסקה. ● בחינת חלופות: אם לא ניתן להנפיק את האישור, כדאי לבחון תכנון מס חלופי (כמו חישוב ליניארי מוטב) שיכול לחסוך עשרות או מאות אלפי שקלים. □ תכנון מס נכון בתיקי ירושה עם אלמנט בינלאומי הוא כבר מזמן לא רשות – הוא חובה. לייעוץ נוסף ניתן לצור קשר עו"ד אמיר ברמן,יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר [email protected] www.amir-berman-law.com #מיסוי_מקרקעין #תושבי_חוץ #נדלן #מס_שבח #ירושה #יעוץ_משפטי_לעסקים #ייעוץ_מס #עסקאות_נדלן

על מה צריך לשים לב בהסכם התקשרות עם לקוח

כמה פעמים שמעתם מהלקוח: תעשה לי רק שינוי קטן אחד... □ המשפט התמים הזה הוא הכי מסוכן ויקר בעולם העסקים והשירותים. □ בעולם העסקי קוראים לזה Scope Creep (או פשוט: זליגת גבולות). □ זה מתחיל בהסכמה לעשות טובה קטנה בחינם כדי לשמור על יחסים טובים, ואז הגבול נפרץ והופך לסבב תיקונים שאינו מחוייב , ומסתיים בפרויקט שהכפיל את שעות העבודה — אבל לא את המחיר. □ חוזה מול לקוח הוא לא רק מסמך למקרה של תביעה. □ הוא כלי ניהולי שמשקף לך את רווחיות עסקה ואת חובה והאחריות שלך כלפי העסק שלך. □ 3 סעיפים שכל חוזה שירות חייב לכלול: 1️⃣ הגדרת שירות קשיחה: מה בדיוק הלקוח מקבל — ומה בפירוש לא כלול. 2️⃣ מנגנון שינויים ותוספות: כמה סבבי תיקונים כלולים, ומה התעריף לכל חריגה. 3️⃣ תשלום ולוחות זמנים: הגדרה ברורה של אבני דרך, ומה קורה כשהלקוח מעכב חומרים. □ כשהגבולות מוגדרים מראש בחוזה, מערכת היחסים עם הלקוח בריאה יותר, והרווחיות שלכם נשמרת. □ איך מנוסח סעיף השינויים והתיקונים בחוזה השירות שלכם? צרו קשר לייעוץ נוסף. עו"ד אמיר ברמן,יועץ משפטי לבעלי העסק,מגשר ובורר. [email protected] www.amir-berman-law.com #חוזים #ניהול_עסקים #Scope_Creep #ייעוץ_משפטי #עסקים_קטנים

מה הסיכון בשימוש בתמונות מהאינטרנט

יש איזה סיפור שרץ לאחרונה על מעצב שפרסם תמונות מוצרי לבוש שהוא בעצמו עיצב לפני כ 3 שנים וחטף תביעה על 150,000 דולר. למה כי הוא פרסם את המוצרים בקמפיין יחד עם האישה שקנתה אותם מבלי שהוא קיבל את רשותה של אותה אשה.... □ בארץ שלנו חוק זכויות יוצרים מטפל בעניינים כאלה. יש מושג אחד שחובה להכיר: "פיצוי ללא הוכחת נזק". (עלול לעלות לכם 50,000 ש"ח ). בתרגום חופשי: הבלוגר או הצלם לא צריכים להוכיח שגרמתם להם להפסד. □ עצם השימוש ללא רישיון מספיק לתביעה. 3 המלכודות הכי נפוצות בדיגיטל: 1️⃣ גוגל תמונות הוא לא מאגר חינמי. לכל תמונה יש בעלים. 2️⃣ אלמנט חינמי לעיצוב פוסט לא תמיד מותר לשימוש בשימוש מסחרי רחב (כמו לוגו). 3️⃣ פונטים באתר: שימוש בפונט ללא רישיון מסחרי הוא עילה מיידית לתביעה. □ שורה תחתונה: עובדים רק מול מאגרי מדיה מוכרים, □ שומרים את הרישיונות/קבלות בתיקייה ייעודית. אם יש ספק קל? לא מעלים. למידע נוסף ניתן לצור קשר. עו"ד אמיר ברמן, יועץ משפטי לבעלי העסק,מגשר ובורר [email protected] www.amir-berman-law.com #זכויות_יוצרים #משפט_מסחרי #יעוץ_משפטי_לעסק #עסקים_קטנים

על מה צריך לשים לב לפני שמפרסמים פוסט שיווקי

כל בעל עסק ומנהל שיווק חייב לקרוא את זה לפני פרסום של כל פוסט ומודעה שיווקיים: □ "האותיות הקטנות": גודל הכתב של הסייג חייב להיות לפחות 30% מגודל האות הכי גדולה בפרסומת. כיתוב מוחבא או מטושטש = הטעיה בניגוד לחוק. □ "עד 50% הנחה": חייב לחול על חלק משמעותי מהמוצרים, ולא רק על פריט בודד בפינה. □ מחיר סופי בלבד: המחיר בפרסום חייב לכלול מע"מ וכל עמלה. בלי "הפתעות" בקופה. □ תוכן ממומן: עבודה עם משפיענים או כתבה שיווקית? חובה לכתוב "בשיתוף" / "תוכן ממומן" באופן בולט. פרסום סמוי הוא מנוגד לחוק הגנת הצרכן. □ התפקיד שלי כיועץ משפטי הוא לא לתקוע מקלות בגלגלים — אלא לוודא שהרווחים מהקמפיין נשארים אצלכם ולא עוברים לתביעות ייצוגיות. שיווק טוב לא מחביא את האמת. הוא משקף אותה. #הגנת_הצרכן #ייעוץ_משפטי #שיווק #ניהול_סיכונים_לעסקים עו"ד אמיר ברמן, יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר [email protected]

להגנת הפרטיות יש שתי זויות ושתיהן מסוכנות לנו כבעלי העסק.

💡 "פגיעה בפרטיות" זה לא רק תיקון 13 המפורסם הדורש מבעלי מאגרי מידע להבטיח מניעת זליגת המידע, אלא גם פגיעה בזכות של אדם שלא לקבל פניות שיווקיות (ספאם). □ הרבה בעלי עסקים בטוחים שכל עוד מאגר המידע שלהם שמור – הם מוגנים בגזרת הפרטיות. פסק דין חדש מוכיח אחרת. 📝 המקרה בקצרה: לקוחה ביקשה מאי-די-אי להפסיק להתקשר. למרות זאת החברה התקשרה לכאורה 47 פעמים נוספות. התוצאה: 10,000 ש"ח פיצוי בבית משפט לתביעות קטנות על הטרדה ופגיעה בפרטיות. ⚖️ כיועץ משפטי, אני רוצה להדגיש שאלו שני הסיכונים שאתם חייבים להפריד ביניהם: * 1. הסיכון התקשורתי (חוק התקשורת - סעיף 30): * הפגיעה: בשלוות החיים והשקט של הלקוח (הטרדות טלפוניות). * מי תובע? הלקוח עצמו, ישירות בבית משפט. * 2. הסיכון הרגולטורי (חוק הגנת הפרטיות): * הפגיעה: בנתונים, באבטחת המידע ובמאגרים. * מי תובע? הרשות להגנת הפרטיות (קנסות ועיצומים מנהליים). □ השורה התחתונה: הלקוח לא צריך שמישהו יפרוץ למחשבים שלכם כדי לחייב אתכם על פגיעה בפרטיות. מספיק שהתעלמתם מה-"לא" שלו. □ 🛠️ 4 צעדים מיידיים למנהלי העסק: * סנכרון CRM: סומן "אל תתקשרו"? ודאו שזה חוסם את הלקוח בכל המערכות. * חידוד נהלים: תדרוך למוקד ש-"תמחקו אותי" זו פקודה, לא המלצה. * הסרה בקליק: תנו ללקוח דרך קלה לצאת – ותכבדו אותה. * תיעוד הפעולות. לייעוץ נוסף: עו"ד אמיר ברמן יועץ משפטי לבעלי העסק,מגשר ובורר. [email protected] www.amir-berman-law.com

איך תיקון 73 לחוק הגנת הצרכן יכול להשפיע על העסק שלי

🚨 בעלי עסקים ומנכ"לים? התראת ציות (Compliance) קריטית לחברה שלכם! □ אם העסק שלכם עובד במודל מנויים או עסקאות מתמשכות – תיקון 73 לחוק הגנת הצרכן הוא משהו שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם לפספס. □ הכלל הפשוט: הלקוח הגיע לסוף תקופת הטבה או מבצע? אסור להעלות לו מחיר "על אוטומט". □ מה החוק דורש בפועל? * ⏳ תזמון: הודעה בכתב 21–60 ימים לפני תום המבצע. * 📱 ערוץ: SMS או מייל נפרד ובולט. לא ב"אותיות קטנות" בתחתית החשבונית! * 📄 תוכן: ציון המחיר החדש, מועד השינוי, ודרכי הביטול העומדות לרשות הלקוח. ⚠️ מה הסיכון המשפטי: □ לא הודעתם בזמן ובדרך הנדרשת? אינכם רשאים להעלות את המחיר. □ גבייה עודפת חשופה לתביעות ייצוגיות, □ חובת החזר כספי ועיצומים כספיים כבדים מהרשות להגנת הצרכן. 💡 ציות רגולטורי הוא לא רק נטל – הוא ניהול סיכונים חכם ושמירה על מוניטין החברה. המערכות שלכם מותאמות? מוזמנים לפנות להתייעצות ולבדיקת ציות. עו"ד אמיר ברמן יועץ משפטי לבעלי העסק,מגשר ובורר [email protected] www.amir-berman-law.com #ייעוץמשפטי #הגנתהצרכן #ציותמשפטי #ניהולסיכונים #דיניחברות #ניהולעסק

איך להתארגן לקראת הוראת מס הכנסה אשר תחייב אותנו לבקש מספר הקצאה ממס הכנסה החל מהשקל הראשון

סיכון חדש בעסק שעלול לגרום להפסדים גדולים: □ המהלך שמקדמת רשות המיסים להחלת רפורמת "חשבוניות ישראל" מהשקל הראשון. □ לא מדובר רק בעוד דיווח טכני, אלא בשינוי של ממש בניהול הסיכונים החוזי והתפעולי של העסק. ⚠️ איפה הסיכון המשפטי והתזרימי? כאשר ניכוי המע"מ מותנה בקבלת "מספר הקצאה" בזמן אמת, חשבונית ספק ללא מספר הקצאה תגרום לכם הפסד כספי ישיר. * אם תשלמו לספק מבלי שסיפק מספר הקצאה תקין – אתם אלו שתישאו בעלות המע"מ. * אם תעכבו תשלום לספק עד לקבלת מספר הקצאה – אתם חשופים לטענות על הפרת חוזה ועיכוב תשלומים, אלא אם נערכתם לכך מראש! □ 3 צעדי הגנה משפטיים ותפעוליים שחובה ליישם כבר עכשיו: * עדכון הסכמי הספקים ותנאי ההתקשרות (Contractual Safeguard): זה הזמן להכניס סעיף מפורש בכל חוזה ספק, הסכם מסגרת או טופס הזמנה: □ תשלום החשבונית מותנה באופן מוחלט בהמצאת מספר הקצאה תקף מרשות המיסים, □ וכי עיכוב בתשלום הנובע מאי-המצאת המספר לא ייחשב כהפרת חוזה. * קביעת נוהל אישור תשלומים פנימי (Compliance Protocol): □ יש להנחות את מחלקת הרכש והנהלת החשבונות הקובע שאף חשבונית לא עוברת לתשלום ללא אימות של מספר ההקצאה במערכות. □ הגנה מול הלקוחות שלכם: וודאו שתוכנת הפקת החשבוניות שלכם אינה מעמידה אתכם בחשיפה מול הלקוחות העסקיים שלכם. עיכוב בהפקת חשבונית מורשית מול לקוח עלול לגרור סכסוך מסחרי ודרישות לפיצוי על נזק תזרימי שנגרם לו. 💡 בשורה התחתונה: הגנה על העסק מפני גזירות רגולטוריות מתחילה בחוזים ובנהלים הפנימיים – ולא בדיעבד מול פקיד השומה או בערכאות משפטיות. □ האם העסק שלכם נערך לשינויים בחוזי ההתקשרות מול ספקים ולקוחות? עו"ד אמיר ברמן, יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר. [email protected] www.amir-berman-law.com #משפט_ועסקים #ניהול_סיכונים #חשבוניות_ישראל #רשות_המיסים #ייעוץ_משפטי #B2B #דיני_חוזיים #מיסים

מדריך לבעל עסק, איך מגישים תביעה לבית משפט לתביעות קטנות

נתקלתם בלקוח שלא שילם? ספק שהפר חוזה וגרם לכם לנזק? לא תמיד חייבים למהר ולשכור עורך דין בסכומים גבוהים. בית המשפט לתביעות קטנות נועד בדיוק בשביל זה: להעניק פתרון פשוט, מהיר וזול. □ דגש חשוב לפני שמתחילים: הליך תביעות קטנות מיועד לאנשים פרטיים ולעסקים המנוהלים כעוסק מורשה או פטור. אם העסק שלכם רשום כחברה בע"מ (תאגיד), החוק אינו מאפשר לחברה להגיש תביעה קטנה (אך היא כן יכולה להיתבע בהליך כזה). □ 5 עובדות שחובה להכיר על תביעה קטנה * תקרת התביעה: עד 39,900 ₪ (הסכום מתעדכן מדי שנה). אם הנזק שלכם גבוה מזה, תוכלו להגיש תביעה קטנה רק אם תוותרו מראש על החלק שמעל התקרה. * אגרה נמוכה: תשלום של 1% בלבד מסכום התביעה (ובכל מקרה לא פחות מ-50 ₪). לדוגמה: על תביעה של 10,000 ₪ תשלמו 100 ₪ אגרה בלבד. * החזר הוצאות: אם תזכו בתביעה, השופט מוסמך לחייב את הנתבע להחזיר לכם את סכום האגרה ואת הוצאות המשפט. * ללא ייצוג משפטי: הדיון מתנהל ישירות ביניכם לבין הנתבע. השופט מנהל את הדיון באופן פעיל, שואל שאלות ואינו כבול לכללי הראיות הנוקשים. * מגבלת תביעות: ניתן להגיש עד 5 תביעות בשנה באותו בית משפט. 🛠️ איך ולאיזה בית משפט מגישים? * איפה תובעים? את התביעה מגישים לבית המשפט לתביעות קטנות שבאזור מגוריו או עסקו של הנתבע, או במקום שבו נכרתה העסקה/אירע המקרה. * איך מגישים? ניתן להגיש את התביעה בקלות באופן מקוון (באתר נט המשפט) או להגיע פיזית ללשכת בית המשפט. * מה מצרפים? טופס תביעה ייעודי שבו מפרטים את שמות הצדדים, עובדות המקרה, הסכום המבוקש ונימוקיו. לטופס מצרפים את ההוכחות: חוזים, חשבוניות, קבלות, מיילים וצילומי מסך של התכתבויות. 🎯 3 טיפים מנצחים לדיון * הגיעו מסודרים: מאחר שאין עורך דין שייצג אתכם, ההכנה שלכם היא המפתח. סדרו את המסמכים לפי סדר כרונולוגי והדגישו את הנקודות הקריטיות. * היו תמציתיים: הדיון בדרך כלל קצר ומסתיים במפגש אחד בלבד. הציגו את הטענות שלכם בצורה קצרה, ברורה ועניינית. * הזדמנות אחת להרשים: זכות הערעור על פסק דין בתביעה קטנה אינה אוטומטית (נדרשת רשות מבית המשפט המחוזי), ולכן חשוב להגיע מוכנים במאה אחוז לדיון היחיד. 📌 שמרו את הפוסט ליום סגריר ותשתפו עם עצמאים ובעלי עסקים נוספים שחבל שיבזבזו כספים מיותרים! עו"ד אמיר ברמן, יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר [email protected] Www.amir-berman-law.com

האם אני זכאי לפטור ממס שבח על מכירת דירה בפרויקט התחדשות שירשתי ועוד לא קיבלתי מהיזם

האם יורש זכאי לפטור על מכירת דירת ירושה שנהרסה בפרויקט התחדשות עירונית □ נייר העמדה 03/2026 שפרסמה רשות המיסים מבחין בין שני מצבים מרכזיים, בהתאם למועד פטירת המוריש (מועד ההורשה) ביחס ל"יום חתימה על הסכם הקומבינציה/התחדשות מול היזם (להלן: "יום המכירה"): □ 1. ההורשה התרחשה לפני "יום המכירה" ליזם - היורש מקבל בירושה את הדירה הישנה (המקורית).במצב זה, היורש חותם או נכנס בנעלי המוריש מול היזם. ובעת מכירת הדירה החדשה שיקבל (או הזכות לה), היורש יהיה זכאי לפטור של דירת ירושה לפי סעיף 49ב(5), בכפוף לעמידה ביתר תנאי הסעיף. □ .2. ההורשה התרחשה לאחר "יום המכירה" ליזם (במהלך תקופת הבנייה)המוריש כבר מכר את הזכויות ליזם, ולכן היורש לא יורש דירה פיזית, אלא זכות חוזית לקבלת הדירה החלופית. □ כאן נכנסות לתוקף הוראות התחולה של תיקון 96 שתחולתו החלה ב-18.11.2021: □ אם ההורשה חלה לאחר 18.11.2021: רואים בזכות הזו "דירת מגורים מזכה" שנתקבלה בירושה. לפיכך, היורש יוכל לקבל את הפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) בעת מכירת הזכות, בין אם לפני השלמת הבנייה ובין אם אחריה. □ אם ההורשה חלה לפני 18.11.2021: רשות המסים קובעת כי לא יראו בזכות הזו דירת מגורים מזכה שהתקבלה בירושה, ולכן לא יינתן פטור לפי סעיף זה. □ המשמעות הפרקטית היא נייר הענקת ודאות והסרת חסמי מס ליורשים שמעוניינים למכור דירות חלופיות בפרויקטים של פינוי-בינוי או תמ"א 38/2. הוא מאפשר להם לשמר את פטור הירושה ההיסטורי גם כאשר הנכס שינה את פניו עו"ד אמיר ברמן יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר. #מכירת_זכות_דירה_בפטור #מס_שבח #התחדשות_עירונית [email protected] www.amir-berman-law.com

האם אני זכאי לפטור ממס שבח על מכירת דירה בפרויקט התחדשות שירשתי ועוד לא קיבלתי מהיזם

האם מוטלת על מנהלי קבוצות ווטסאפ אחריות על לשון הרע שכתבו חברים בקבוצה

מנהלי קבוצות ווטסאפ שימו לב □ אחריות נזיקית ישירה הוטלה על מנהלי קבוצות וואטסאפ בגין לשון הרע שפרסמו חברים אחרים בקבוצה. □ בפסיקתו התקדימית קבע כבוד השופט יאיר דולגין כי מנהלי קבוצות ווטסאפ ישלמו פיצויים בסך כולל של 90 אלף שקלים ללוחם שהושמץ בקבוצות ווטסאפ שניהלו. □ להלן עיקרי הקביעות והנימוקים המשפטיים של השופט דלוגין בפסק הדין: ● היעדר אחריות אוטומטית מול חובת פעולה אין אחריות אוטומטית: השופט הדגיש כי עצם ניהול קבוצת וואטסאפ אינו הופך את המנהל לאחראי באופן אוטומטי לכל הודעה שנשלחת בה. ● האחריות חלה בעת מחדל בשל חוסר המעש: ● האחריות המשפטית קמה ברגע שהמנהלים ידעו בפועל על הפרסומים הפוגעניים, קיבלו פניות מפורשות מהנפגע, אך נמנעו מלפעול. □ לרשות המנהלים עמדו כלים פשוטים שלא הופעלו, השופט קבע כי מאז שוואטסאפ העניקה למנהלים סמכויות פיקוח נרחבות, □ מצופה מהם לנקוט צעדים סבירים למניעת המשך הפגיעה, ובהם: ■ מחיקת ההודעות הפוגעניות עבור כלל חברי הקבוצה. ■ הרחקת המשתמש המכפיש מהקבוצה. ■ נעילת הקבוצה לתגובות (הפיכתה לקבוצה שקטה שבה "רק מנהלים יכולים לשלוח הודעות. עו"ד אמיר ברמן |יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר #לשון_הרע #ניהול_סיכונים #יעוץ_משפטי_לבעלי_העסק #גישור_ובררות _עסקית [email protected] www.amir-berman-law.com

על סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות כבר שמעת? כל מה שצריך לדעת ולמי הוא חשוב.

🚨 מנהלים, חברות ביטוח, פינטק וגופים ציבוריים – חובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות (DPO) הופכת לרשמית ומחייבת! □ הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים פרסמה את גילוי הדעת הסופי והמחייב בעקבות תיקון מס' 13 לחוק. לא מדובר עוד ב"עיקרון כללי", אלא בהנחיות ברורות ומחייבות לגבי תפקידו, סמכויותיו ותנאי הכשירות של ה-DPO בארגון שלכם. על מי חלה חובת המינוי? ● גופים ציבוריים: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין. ● סוחרי מידע (Data Brokers): ארגונים המחזיקים מידע אישי על יותר מ-10,000 בני אדם. ● מנטרי מידע בהיקף נרחב: ספקי תקשורת, אפליקציות המנקזות נתוני מיקום או בריאות, ומערכות IoT. ● מחזיקי מידע רגיש בהיקף ניכר: בנקים, חברות ביטוח, בתי חולים וקופות חולים. מהן דרישות המפתח מה-DPO ומעמדו בארגון? □ כפיפות ועצמאות: הממונה ידווח ישירות למנכ"ל (או לכפיף לו במישרין). □ חל איסור על כפיפות או תפקיד נוסף המייצרים ניגוד עניינים (כמו כפל תפקידים מובנה עם CISO בחלק מהמקרים), וזאת כדי להבטיח גיבוש עמדה מקצועית ועצמאית. □ הכשרה מקצועית: נדרש ידע מעמיק בדיני הגנת הפרטיות, לצד הבנה טכנולוגית, אבטחת מידע והיכרות מעמיקה עם הפעילות העסקית של הארגון. □ מעמד סטטוטורי: הארגון מחויב לנהוג בחוות דעתו כגורם שיש חובת היוועצות עמו, לשתפו מראש בדיונים מהותיים בעלי השלכה על המידע, ולהעניק לו גישה מלאה למערכות ולמסמכים. □ מיקור חוץ או עובד חברה? למרות שהחוק מאפשר העסקה במיקור חוץ, הרשות מדגישה יתרון מובהק לממונה שהוא עובד ארגון במשרה מלאה – בשל הזמינות וההיכרות המעמיקה עם השטח. השורה התחתונה: ● מעבר לחובה החוקית והאכיפה הקפדנית הצפויה מצד הרשות, ● מינוי DPO מקצועי אינו רק נטל רגולטורי. הוא כלי אסטרטגי שמשפר את הציות, ● מונע אירועי אבטחה, ● בונה אמון מול הלקוחות ומחזק את המוניטין של הארגון כולו. □ ודאו שהארגון שלכם עומד בדרישות החדשות וכבר התחיל בהערכות המעשית. #הגנת_הפרטיות #DPO #רגולציה #אבטחת_מידע #ניהול_סיכונים #תיקון_13 #משפט_ועסקים #יעוץ_משפטי_חיצוני_לבעל_העבק עו"ד אמיר ברמן |יועץ משפטי לבעלי העסק, ממונה הגנת הפרטיות, מגשר ובורר [email protected] www.amir-berman-law.com

מה עושים כשפתאום צריך להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך שעשינו להורים

לקוחה שעשיתי להוריה ייפוי כוח מתמשך בקשה ממני יעוץ, מה עושים כדי להפעיל את ייפוי הכוח: ראשית חשוב לומר שאין צורך בעורך דין, אפשר לעשות לבד ואין אגרה לשלם. 1. לפני הכול אם אחד ההורים מצריך הפעלת ייפוי הכוח, דבר ראשון לברר בבנק האם יש סעיף אריכות ימים בחשבון הבנק המשותף של ההורים. (זה מאפשר לכל אחד מהשותפים לפעול יחד ולחוד) כך שאם חלילה קורה משהוא לאחד ההורים, הבנק לא ישתק את החשבון ויגרום בכך לחוסר אפשרות לבצע פעולות הכרחיות. 2. אזהרה: כשבאים לבדוק אם קיים סעיף אריכות חיים, בשום פנים ואופן לא לדבר עם הבנק על הפעלת ייפוי הכוח, ו/או שהאמא אינה כשירה, כי החשבון ישותק מיד. 3. אם חסר הסעיף אני ממליץ לנהוג בזהירות רבה מול הבנק. 4. במקביל לקרוא טוב את מסמך הייפוי כוח ולראות מה התנאים, מי אחראי רכושית, רפואית וכו, איך מתקבלות ההחלטות, האם יש מיודע שצריך ליידע לו. שימו לב שכל פעולה משמעותית מבחינה כספית מחייבת אישור של בית המשפט. שימו לב האם יש תנאי מסויים להפעלת ייפוי הכוח , נוסף לחוות געת גריאטרית. 5. פונים לקבל חוות דעת גריאטרית. 6. מדברים עם ההורה ומסבירים שיש כוונה להפעיל את ייפוי הכוח כדי לקבל את הסכמתו (כדי לא לעשות בשלב זה בניגוד לרצונה) 7. מגישים בקשה מקוונת ומצרפים את חוות הדעת ותצהיר הודעה למיודעים 8. מקבלים אישור הפעלה ופונים למוסדות ולבנק. 9. זה לא קשה 10. הבנק לא חבר שלכם תזהרו עם כל מילה שיוצאת. 11. בהצלחה.

מה הן ההשלכות של חוזה התקשרות מחורר שאינו נותן מענה על כל הצרכים

הטעות הכי יקרה בעסק שלכם: חוזה התקשרות "מחורר" □ הרבה בעלי עסקים רואים בחוזה התקשרות עם לקוח או ספק רק בירוקרטיה, מעתיקים נוסח מהאינטרנט וחותמים. □ אבל חוזה הוא חגורת הבטיחות שלכם ליום שבו הדברים משתבשים. כשהוא מנוסח בצורה חסרה, אתם חשופים לחלוטין. □ הנה דוגמה לכמה סיכונים הכי כואבים שעלולים להתממש: * עבודה בחינם ("זליגת היקף"): בלי הגדרה מדויקת של גבולות השירות, לקוחות ימתחו אתכם. "רק עוד תיקון קטן" יהפוך לעשרות שעות עבודה ללא תמורה. * תזרים מזומנים חנוק: ללא תנאי תשלום קשיחים (כמו שוטף 30) וסנקציות על פיגורים, אתם הופכים בעל כורחכם לבנק של הלקוחות שלכם. * מלכודת ה"חתונה הקתולית": אם הלקוח הופך לרעיל או שהפרויקט מפסיד, ללא מנגנון יציאה ברור (הודעה מראש), אתם כבולים אליו חוקית. * אובדן הקניין הרוחני: יצרתם קוד, עיצוב או אסטרטגיה? בלי סעיף בעלות ברור, הלקוח יכול לנכס אותם לעצמו או להעביר למתחרים שלכם. * סיוט משפטי (היעדר סעיף יישוב סכסוכים): בלי מנגנון שמחייב קודם כל הידברות במסלול גישור ו/או בוררות, כל מחלוקת קטנה תיגרר מיד לבית המשפט – תהליך יקר, איטי ופומבי שפוגע במוניטין. * מלחמת התשה גיאוגרפית: אם לא הגדרתם מראש את סמכות השיפוט והדין החל, אתם עלולים למצוא את עצמכם נוסעים לקצה השני של המדינה (או טסים לחו"ל) רק כדי להתגונן. □ שורה תחתונה: חוזה טוב לא נועד להביע חוסר אמון. להפך – הוא מייצר תיאום ציפיות מושלם ושומר על העסק שלכם. אל תחסכו על השקט הנפשי שלכם. עו"ד אמיר ברמן | יועץ משפטי, מגשר ובורר [email protected] Www.amir-berman-law.com

אם יש לי דירה וקניתי מגרש לבנית הבית שלי. כמה זמן אוכל להחזיק את הדירה במקביל ועדיין להחשב בעל דירה יחידה לצורכי מס שבח

🏗️ בונים בית ודואגים ממס שבח? החלטת המיסוי הזו היא בול בשבילכם! □ אם קניתם מגרש לבנייה עצמית או דירה "על הנייר", ואתם מתכננים למכור את הדירה הנוכחית שלכם – כדאי שתכירו את החלטת המיסוי החשובה הזו (8838/21), שעושה סדר בשאלה: מתי בדיוק מתחיל לתקתק השעון למכירת הדירה הראשונה בפטור ממס? □ תקציר העלילה (המקרה שהגיע לרשות המיסים): * דירה א' (הנוכחית): נרכשה ב-2011 כחלק מקבוצת רכישה, הבנייה הסתיימה והיא אוכלסה ב-2019. * דירה ב' (העתידית): ב-2017 נרכשה קרקע ונחתם הסכם עם קבלן לבניית בית מגורים. טופס 4 (אישור אכלוס) צפוי להתקבל רק ב-2021. * הדילמה: הבעלים רצו למכור את דירה א' וליהנות מפטור של "דירת מגורים יחידה" (לפי סעיף 49ב(2)). אבל מאיזה רגע סופרים את חלון הזמנים המותר בחוק להחזקת שתי הדירות במקביל? מיום קניית הקרקע (2017) או מסיום הבנייה (2021)? ⚖️ השורה התחתונה: רשות המיסים הכריעה! □ החוק מאפשר לכם לקנות דירה חלופית ועדיין להיחשב כבעלי "דירה יחידה", בתנאי שתמכרו את הדירה הראשונה בתוך חלון זמנים מוגדר (18 חודשים נכון למועד ההחלטה). □ הבשורה הגדולה בהחלטה: דירה שנרכשה "על הנייר" או קרקע שנרכשה לבנייה עצמית לא נחשבת כ"דירת מגורים נוספת" כל עוד הבנייה שלה לא הסתיימה! □ מה זה אומר תכלס? * תקופת הזמן למכירת הדירה הראשונה בפטור מתחילה להיספר רק מיום קבלת טופס 4 לדירה החדשה (סיום הבנייה), ולא מיום רכישת הקרקע או חתימת החוזה. * המוכרים קיבלו "אוויר לנשימה" – הם יכלו להמשיך לגור בדירתם הראשונה לאורך כל שנות הבנייה, ולמכור אותה בפטור מלא ממס שבח רק לאחר שהבית החדש מוכן למגורים. 💡 טיפ זהב לסיכום: □ עסקאות של בנייה עצמית, קבוצות רכישה ודירות על הנייר הן מורכבות ומלאות באותיות קטנות. תכנון מס נכון מראש יכול לחסוך לכם מאות אלפי שקלים. רגע לפני שאתם עושים צעד – חובה להתייעץ עם עו"ד מומחה למיסוי מקרקעין! #מיסוי_מקרקעין #מס_שבח #נדלן #בנייה_עצמית #דירה_יחידה עו"ד אמיר ברמן | יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר [email protected] www.amir-berman-law.com

למה חשוב להוסיף סעיף יישוב סכסוכים בהסכם התקשרות

שימו לב: לא להקל ראש, בכל קניה ומכירה של עסקים, שותפות, הסכם מייסדים, כל אלה מחייבים הסכם התקשרות בכתב. □ כדאי מאד להתייחס לזה מאד ברצינות ולהכניס סעיפים שיגנו על הצדדים במקרה של אי הבנה, הפרה מכוונת או לא מכוונת. □ כדי מאד להכניס סעיפי יישוב סכסוכים בתוך ההסכם: לדוגמה לקבוע שבכול סכסוך פונים למגשר ואם לא מצליחים בגישור אז פונים לבורר מוסכם. □ על ידי כך חוסכים שנים של התדיינות בבתי משפט וגם חוסכים עשרות אלפי שקלים, עוגמת נפש ובמקרים רבים גם מצילים את העסק. עו"ד אמיר ברמן | יועץ משפטי לבעלי עסק, מגשר ובורר. [email protected] Www.amir-berman-law.com

מה כדאי לעשות עם תביעה משפטית של 50,000 שח ומעלה?

□ אם למשל מדובר בתביעה אפילו של כ 70,000 לדוגמה כדאי לעשות חשבון: 1. אם מגישים לבית משפט השלום , זה אומר שיוצאים לטיול משפטי של כשנתיים ואפילו 3 שלא בטוח שיגמר כמו שרוצים. 2. שכר הטרחת עורך דין יכול להגיע ל30,000 שח ויותר. □ לכן כדאי לחשוב על הגשה לבית משפט לתביעות קטנות. שם ניתן לתבוע מקסימום כ 36,000 שח, שזה מה שיישאר לך אם היית מגיש את התביעה של כ 70,000 שח לבית משפט השלום עם ליווי של עורך דין. וזה במקרה הטוב. אבל מה קורה אם מדובר בתביעה של 150,000 ש"ח. □ בשורה התחתונה כך או כך אתה מפסיד כסף. □ והדבר הכי חשוב שלא לקחת בחשבון זה הזמן : הגשת תביעה לבית משפט תסתיים במשך 3 שנים... כלומר 3 שנים שאתה תשקיע אנרגיה במשהו שלא יביא לך יותר כסף. □ תחשוב על זה מה יקרה אם תשקיע את האנרגיה שבזבזת במקום על התביעה, בעסק שלך? □ בשורה התחתונה אל תחכה לאירוע משפטי. כדאי להתכונן מבעוד מועד כדי למנוע אותו. □ גישור ובוררות היום מסלולים חלופיים עדיפים לפחות בשל העובדה שהם מסתיים בתוך חודשיים . □ תחשוב על זה, אם תוסיף תנאי בוררות להסכם ההתקשרות, אולי תחסוך המון כסף ועצבים. עו"ד אמיר ברמן, יועץ משפטי לבעלי העסק [email protected] Www.amir-berman-law.com

מה הוא חוק הספאם ואיך הוא מאיים על העסק שלי

חוק הספאם בישראל הוא אחד החוקים הצרכניים המדוברים והנאכפים ביותר. עבור עסקים, מדובר בשדה מוקשים משפטי אמיתי: החוק נועד להגן על הצרכן, והוא עושה זאת ביד קשה מאוד. אם אתם מנהלים עסק או מתכננים קמפיין שיווקי, הנה כל מה שאתם חייבים לדעת על החוק – ועל הסיכונים הכבדים שאתם לקוחים אם לא תפעלו לפיו. ## מה אומר "חוק הספאם" בשורה התחתונה? הכלל המרכזי של החוק פשוט: **אסור לעסק לשלוח "דבר פרסומת" לנמען באמצעי אלקטרוני (SMS, מייל, מערכות חיוג אוטומטי, או פקס) ללא הסכמה מפורשת ומראש של הנמען (Opt-In).** ### מה נחשב ל"דבר פרסומת"? ההגדרה רחבה מאוד וכוללת כל מסר שנועד לעודד רכישת מוצר או שירות, או להוציא כספים מהנמען בדרך אחרת. זה כולל מבצעים, ניוזלטרים שיווקיים, ואפילו הודעות "חג שמח" שכוללות לוגו והצעה שיווקית קטנה בסוף. ### החריג היחיד: "לקוח קיים" ניתן לשלוח הודעה שיווקית ללא הסכמה מראש רק אם התקיימו **כל** התנאים הבאים במצטבר: 1. הנמען מסר את פרטיו במהלך רכישת מוצר/שירות (או במהלך משא ומתן רציני לרכישה). 2. העסק הודיע לו בזמן מסירת הפרטים שהם ישמשו למשלוח פרסומות. 3. העסק נתן לו הזדמנות אמיתית ונוחה לסרב לכך כבר באותו רגע. 4. הפרסומת קשורה ישירות לסוג המוצר או השירות שהנמען כבר רכש (או התעניין לגביו). ## הסיכונים של בית העסק: למה זה יכול לעלות ביוקר? עסקים רבים חושבים ש"מקסימום נתנצל ונחסום", אך המציאות המשפטית בישראל שונה לחלוטין. הנה הסיכונים המרכזיים: ### 1. פיצוי סטטוטורי (ללא הוכחת נזק) > **סעיף ה-1,000 ש"ח:** בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של **עד 1,000 ש"ח עבור כל הודעה בודדת** שנשלחה בניגוד לחוק, מבלי שהתובע צריך להוכיח שנגרם לו נזק כספי כלשהו. > אם שלחתם בטעות סדרה של 5 הודעות ללקוח שלא אישר זאת, אתם חשופים לתביעה של 5,000 ש"ח ממנו בלבד. ### 2. תביעות קטנות ו"תובעים סדרתיים" בישראל קמה תעשייה של ממש של תובעים סדרתיים. אנשים אלו מחפשים בנרות עסקים שמפספסים את אותיות החוק, צגים צילומי מסך, ומגישים תביעות בבית המשפט לתביעות קטנות. ההליך שם מהיר, זול לתובע, ולעסק אסור להיות מיוצג על ידי עורך דין – מה שמאלץ את בעל העסק לבזבז זמן עבודה יקר ולהתגונן בעצמו. ### 3. תובענות ייצוגיות (סכנת סגירה לעסק) אם שלחתם דיוור לרשימה של אלפי אנשים ללא הסכמה חוקית, אתם לא מסתכנים רק בתביעה קטנה. עורך דין ממולח יכול להגיש נגדכם **בקשה לאישור תובענה ייצוגית**. במקרה כזה, סכומי התביעה מגיעים למאות אלפי או מיליוני שקלים, דבר שעלול להוביל ל cancle-culture מסחרי ואף לפשיטת רגל של העסק. ### 4. פגיעה במוניטין הטכנולוגי (Blacklist) מעבר לפן המשפטי, אם נמענים רבים יסמנו את ההודעות שלכם כ"ספאם" ב-Gmail או בטלפונים הניידים שלהם, שרתי הדואר וספקי ה-SMS יסמנו את הדומיין או את מספר הטלפון שלכם כ"ספאמרים". התוצאה? גם הודעות לגיטימיות וחשובות שלכם (כמו חשבוניות או עדכוני שירות) יתחילו לנחות ישירות בתיקיית הספאם של הלקוחות שלכם. ## אז איך מתגוננים? (צ'ק ליסט מהיר) * **חובת סימון:** המילה **"פרסומת"** חייבת להופיע בתחילת ההודעה (במייל – בתחילת שורת הנושא; ב-SMS – בתחילת ההודעה). * **פרטי העסק:** ההודעה חייבת לכלול את השם המלא של העסק ודרכי יצירת קשר עמו. * **הסרה פשוטה (Opt-Out):** חובה לאפשר לנמען להסיר את עצמו בצורה פשוטה, זמינה וחינמית (למשל: השבת המילה "הסר" ל-SMS, או קישור בולט במייל). ברגע שלקוח ביקש להסיר – יש לעשות זאת מיד. * **תיעוד, תיעוד, תיעוד:** שמרו תמיד הוכחות דיגיטליות (תאריך, שעה, כתובת IP או חתימה) לרגע שבו הלקוח סימן באופן אקטיבי שהוא מאשר לקבל מכם תכנים שיווקיים.

מה ההבדל בינך, יועץ המשפטי לבין עורך דין מסורתי שמנסח חוזים?

עורך דין מסורתי לרוב מקבל ממך הנחיה ומנסח מסמך נקודתי. אני פועל כשותף אסטרטגי. אני צולל לתוך תהליכי העבודה בעסק, מבין את הדינמיקה הארגונית ובונה מערך שלם שמוודא שהחוזים והנהלים באמת מיושמים ביום יום ולא נשמרים כקובץ מת במחשב.

מה ההבדל בין יועץ משפטי לעסק לבין עורך דין רגיל?

עורך דין רגיל מתמחה בתחומים ספציפיים לדוגמה חוזים, נזיקין, עבודה. יועץ משפטי צריך להבין טוב מאד בכל התחומים שפוגשים את העסק ולייעץ לך מהי הדרך האסטרטגית הנכונה ביותר. אני מפנה אותך לעורך דין כדי לנהל בעזרתו את הטקטיקה שתתאים לדרך האסטרטגית שנקבעה.

איך נהלי עבודה משפטיים קשורים לניהול השוטף של העסק שלי?

הם הבסיס לשקט הנפשי שלך. ברגע שיש נהלי עבודה מוגדרים לכל הליך (למשל: נוהל קליטת לקוח חדש, נוהל גבייה, או נוהל סיום העסקת עובד), העובדים שלך יודעים בדיוק מה לעשות בכל נקודת זמן, הם לא צריכים לשאול אותך ו/או לקבל אישור. הם צריכים רק להיצמד להוראות. הסיכון לטעויות צונח ואתה יכול להתפנות למה שאתה הכי טוב בו - לצמוח ולהביא עוד לקוחות.

אני עסק קטן/בינוני , זה לא שרות שמתאים רק לחברות ענק?

לחברות ענק יש מחלקות משפטיות פנימיות בדיוק מסיבה זו. לעומת זאת עבור עסק קטן או בינוני, תאונה משפטית אחת (כמו למשל תביעת עובד קשה או לקוח שמסרב לשלם סכום גדול) יכולה להוביל לסגירת העסק. השרות שלי מנגיש לעסקים קטנים ובינוניים את אותה הגנה של חברות ענק, בלי העלות המטורפת של אחזקת מחלקה משפטית בתוך הארגון.

העסק שלי כבר פעיל ורץ שנים. זה לא מאוחר מדי להטמיע נהלים כאלה?

אף פעם לא מאוחר מידי. להיפך - עסק פעיל הוא מועמד מושלם. היתרון הגדול בשיטת העבודה שלי הוא שיפורים תוך כדי תנועה. אנחנו לא עוצרים את הפעילות העסקית שלך: אנחנו בוחנים את ההתנהלות הקיימת, משדרגים את מה שצריך, ומטמיעים את הנהלים המשפטיים החדשים בצורה חלקה ומדורגת, תוך התאמה למציאות בשטח.

מה כוללת אותה קונסטרוקציה משפטית שאתה בונה לעסק?

קונסטרוקציה משפטית היא למעשה חליפת הגנה שנתפרת בדיות למידות העסק שלך. היא כוללת: * נהלי עבודה ברורים לתהליכים שוטפים: מול עובדים, ספקים ולקוחות. * הסכמים וחוזים מדוייקים: המגדירים ציפיות ומונעים אי - הבנות. *מנגנוני בקרה: שמוודאים שהעסק פועל בצורה חוקית ובטוחה בכל רגע נתון. * ניהול הסיכונים: הגדרת כל סיכוני העסק והצעות, קביעת סיכוי התממשות והיקף הנזק שיגרם כתוצאה מהתממשות, והצעות לניהול/נטרול הסיכון.

מה זה בעצם ולמה צריך יעוץ משפטי מונע? אני לא צריך עורך דין רק כשיש בעיה?

ממש לא, וזו הטעות הכי נפוצה. כמו שלא מחכים להתקף לב כדי להתחיל לאכול בריא, כך לא מחכים לכתב תביעה כדי להגן על העסק. התפקיד שלי כיועץ משפטי הוא למנוע את האירוע בטרם התממשותו, אני מזהה את נקודות התורפה בעסק שלך ומקדים תרופה למכה כדי לא להגיע לבית המשפט מלחתחילה.