האם מוטלת על מנהלי קבוצות ווטסאפ אחריות על לשון הרע שכתבו חברים בקבוצה

מנהלי קבוצות ווטסאפ שימו לב □ אחריות נזיקית ישירה הוטלה על מנהלי קבוצות וואטסאפ בגין לשון הרע שפרסמו חברים אחרים בקבוצה. □ בפסיקתו התקדימית קבע כבוד השופט יאיר דולגין כי מנהלי קבוצות ווטסאפ ישלמו פיצויים בסך כולל של 90 אלף שקלים ללוחם שהושמץ בקבוצות ווטסאפ שניהלו. □ להלן עיקרי הקביעות והנימוקים המשפטיים של השופט דלוגין בפסק הדין: ● היעדר אחריות אוטומטית מול חובת פעולה אין אחריות אוטומטית: השופט הדגיש כי עצם ניהול קבוצת וואטסאפ אינו הופך את המנהל לאחראי באופן אוטומטי לכל הודעה שנשלחת בה. ● האחריות חלה בעת מחדל בשל חוסר המעש: ● האחריות המשפטית קמה ברגע שהמנהלים ידעו בפועל על הפרסומים הפוגעניים, קיבלו פניות מפורשות מהנפגע, אך נמנעו מלפעול. □ לרשות המנהלים עמדו כלים פשוטים שלא הופעלו, השופט קבע כי מאז שוואטסאפ העניקה למנהלים סמכויות פיקוח נרחבות, □ מצופה מהם לנקוט צעדים סבירים למניעת המשך הפגיעה, ובהם: ■ מחיקת ההודעות הפוגעניות עבור כלל חברי הקבוצה. ■ הרחקת המשתמש המכפיש מהקבוצה. ■ נעילת הקבוצה לתגובות (הפיכתה לקבוצה שקטה שבה "רק מנהלים יכולים לשלוח הודעות. עו"ד אמיר ברמן |יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר #לשון_הרע #ניהול_סיכונים #יעוץ_משפטי_לבעלי_העסק #גישור_ובררות _עסקית [email protected] www.amir-berman-law.com
שאלות דומות
מנגנון הבשלה (Vesting) - כמה חשוב לעשות הסכם מייסדים טוב שני חברים טובים פתחו עסק, השקיעו את הנשמה, העסק החל להתפתח □ יום אחד אחרי ארבעה חודשים אמר האחד: " השתנו לי התוכניות, אני עובר להייטק" — אמר ועשה, עבר להייטק, אבל משאיר אצלו 50% מהמניות? 🚨 □ זה התרחיש הקלאסי שממוטט עסקים מרוויחים. לא בגלל חוסר בביצועים, אלא בגלל היעדר מנגנון היפרדות מוגדר מראש. □ הסכם מייסדים טוב לא נועד למנוע היפרדות — הוא נועד להבטיח שאם היא תגיע, העסק לא ייכנס למות קליני. □ מנגנון הבשלה (Vesting) הוא דוגמה למנגנון שמבטיח היפרדות הוגנת: □ במקום לחלק את כל המניות ביום הראשון, קובעים שהן "מרוויחות" את עצמן לאורך זמן (למשל, פריסה של 3–4 שנים). מה זה מונע בפועל? 1️⃣ סיכול בעלי מניות רפאים: מונע מצב שבו שותף שעזב בראשית הדרך ממשיך להחזיק מחצית מהחברה ולקצור את פירות העבודה הקשה שלכם שנים קדימה. 2️⃣ שיתוק של העסק: מאפשר לשותף שנשאר לגייס שותף חדש או משקיע, כי יש מניות פנויות להציע לו. 3️⃣ פרידה הוגנת: השותף העוזב מקבל במדויק את החלק שמתאים לפרק הזמן והתרומה הממשית שלו, בלי תחושת קיפוח של אף צד. □ מנגנון הבשלה הוא רק חלק אחד מתוך מנגנון היפרדות רחב. □ הסכם מייסדים מקיף יגדיר גם מה קורה במצבי תיקו (Deadlock), איך מעריכים את שווי החברה ביום פרידה, ואיך משחררים ערבויות. □ השורה התחתונה: הסכם מייסדים הוא הוא חוזה הנישואים והסכם הממון של העסק שלכם: □ מנסחים אותו כשאוהבים, כדי לא להרוס הכול כשהדרכים נפרדות. □ תבדקו טוב האם מוגדר אצלכם מנגנון היפרדות בהסכם מייסדים/השותפות, או שהשארתם את זה פתוח. למידע נוסף עו"ד אמיר ברמן,יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר. [email protected] www.amir-berman-law.com #הסכם_מייסדים #משפט_עסקי #שותפות #ניהול_סיכונים #יזמות #עסקים_קטנים
תושבי חוץ שירשו דירה בישראל ומעוניינים למכור את הנכס: שימו לב למלכודת מס לתושב חוץ שירש דירה בישראל □ הרבה תושבי חוץ שירשו דירת מגורים בישראל בטוחים בטעות "מכיוון שההורה שנפטר היה תושב ישראל וזכאי לפטור מלא ממס שבח – גם אני זכאי להיכנס 'בנעליו' ולקבל פטור (לפי סעיף 49ב(5))." □ אבל המציאות המשפטית בשטח שונה לחלוטין. 📌 החלטת מיסוי 7701/21 של רשות המיסים קובעת קו נוקשה וברור: □ כדי שיורש דירה יוכל ליהנות מהפטור של המוריש, הוא עדיין חייב לעמוד בהגדרת "מוכר" בחוק מיסוי מקרקעין. ולפי סעיף 49א(א) לחוק – תושב חוץ נחשב אוטומטית כמי שיש לו דירת מגורים בחו"ל, אלא אם הוכיח אחרת! □ המשמעות הפרקטית: אם היורש לא ימציא אישור רשמי משלטונות המס במדינת תושבותו המאשר שאין בבעלותו דירת מגורים שם – הוא לא יקבל את הפטור ממס שבח. נקודה. (והחלטה זו אף מבטלת כל פרשנות מקלה שהייתה בעבר). □ 3 מסקנות שכדאי לקחת מכאן לעורכי דין, יועצי מס ובעלי נכסים: ● אפס אוטומטיזציה: אין להסתמך על "פטור ירושה" עבור תושב חוץ מבלי לבדוק את מצב נכסיו בחו"ל. ● היערכות מוקדמת: הנפקת אישור היעדר נכסים מרשויות מס זרות עשויה לקחת חודשים – חובה להנפיק אותו לפני חתימת העסקה. ● בחינת חלופות: אם לא ניתן להנפיק את האישור, כדאי לבחון תכנון מס חלופי (כמו חישוב ליניארי מוטב) שיכול לחסוך עשרות או מאות אלפי שקלים. □ תכנון מס נכון בתיקי ירושה עם אלמנט בינלאומי הוא כבר מזמן לא רשות – הוא חובה. לייעוץ נוסף ניתן לצור קשר עו"ד אמיר ברמן,יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר [email protected] www.amir-berman-law.com #מיסוי_מקרקעין #תושבי_חוץ #נדלן #מס_שבח #ירושה #יעוץ_משפטי_לעסקים #ייעוץ_מס #עסקאות_נדלן
כמה פעמים שמעתם מהלקוח: תעשה לי רק שינוי קטן אחד... □ המשפט התמים הזה הוא הכי מסוכן ויקר בעולם העסקים והשירותים. □ בעולם העסקי קוראים לזה Scope Creep (או פשוט: זליגת גבולות). □ זה מתחיל בהסכמה לעשות טובה קטנה בחינם כדי לשמור על יחסים טובים, ואז הגבול נפרץ והופך לסבב תיקונים שאינו מחוייב , ומסתיים בפרויקט שהכפיל את שעות העבודה — אבל לא את המחיר. □ חוזה מול לקוח הוא לא רק מסמך למקרה של תביעה. □ הוא כלי ניהולי שמשקף לך את רווחיות עסקה ואת חובה והאחריות שלך כלפי העסק שלך. □ 3 סעיפים שכל חוזה שירות חייב לכלול: 1️⃣ הגדרת שירות קשיחה: מה בדיוק הלקוח מקבל — ומה בפירוש לא כלול. 2️⃣ מנגנון שינויים ותוספות: כמה סבבי תיקונים כלולים, ומה התעריף לכל חריגה. 3️⃣ תשלום ולוחות זמנים: הגדרה ברורה של אבני דרך, ומה קורה כשהלקוח מעכב חומרים. □ כשהגבולות מוגדרים מראש בחוזה, מערכת היחסים עם הלקוח בריאה יותר, והרווחיות שלכם נשמרת. □ איך מנוסח סעיף השינויים והתיקונים בחוזה השירות שלכם? צרו קשר לייעוץ נוסף. עו"ד אמיר ברמן,יועץ משפטי לבעלי העסק,מגשר ובורר. [email protected] www.amir-berman-law.com #חוזים #ניהול_עסקים #Scope_Creep #ייעוץ_משפטי #עסקים_קטנים
