מה עושים כשפתאום צריך להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך שעשינו להורים

לקוחה שעשיתי להוריה ייפוי כוח מתמשך בקשה ממני יעוץ, מה עושים כדי להפעיל את ייפוי הכוח: ראשית חשוב לומר שאין צורך בעורך דין, אפשר לעשות לבד ואין אגרה לשלם. 1. לפני הכול אם אחד ההורים מצריך הפעלת ייפוי הכוח, דבר ראשון לברר בבנק האם יש סעיף אריכות ימים בחשבון הבנק המשותף של ההורים. (זה מאפשר לכל אחד מהשותפים לפעול יחד ולחוד) כך שאם חלילה קורה משהוא לאחד ההורים, הבנק לא ישתק את החשבון ויגרום בכך לחוסר אפשרות לבצע פעולות הכרחיות. 2. אזהרה: כשבאים לבדוק אם קיים סעיף אריכות חיים, בשום פנים ואופן לא לדבר עם הבנק על הפעלת ייפוי הכוח, ו/או שהאמא אינה כשירה, כי החשבון ישותק מיד. 3. אם חסר הסעיף אני ממליץ לנהוג בזהירות רבה מול הבנק. 4. במקביל לקרוא טוב את מסמך הייפוי כוח ולראות מה התנאים, מי אחראי רכושית, רפואית וכו, איך מתקבלות ההחלטות, האם יש מיודע שצריך ליידע לו. שימו לב שכל פעולה משמעותית מבחינה כספית מחייבת אישור של בית המשפט. שימו לב האם יש תנאי מסויים להפעלת ייפוי הכוח , נוסף לחוות געת גריאטרית. 5. פונים לקבל חוות דעת גריאטרית. 6. מדברים עם ההורה ומסבירים שיש כוונה להפעיל את ייפוי הכוח כדי לקבל את הסכמתו (כדי לא לעשות בשלב זה בניגוד לרצונה) 7. מגישים בקשה מקוונת ומצרפים את חוות הדעת ותצהיר הודעה למיודעים 8. מקבלים אישור הפעלה ופונים למוסדות ולבנק. 9. זה לא קשה 10. הבנק לא חבר שלכם תזהרו עם כל מילה שיוצאת. 11. בהצלחה.
שאלות דומות
מנגנון הבשלה (Vesting) - כמה חשוב לעשות הסכם מייסדים טוב שני חברים טובים פתחו עסק, השקיעו את הנשמה, העסק החל להתפתח □ יום אחד אחרי ארבעה חודשים אמר האחד: " השתנו לי התוכניות, אני עובר להייטק" — אמר ועשה, עבר להייטק, אבל משאיר אצלו 50% מהמניות? 🚨 □ זה התרחיש הקלאסי שממוטט עסקים מרוויחים. לא בגלל חוסר בביצועים, אלא בגלל היעדר מנגנון היפרדות מוגדר מראש. □ הסכם מייסדים טוב לא נועד למנוע היפרדות — הוא נועד להבטיח שאם היא תגיע, העסק לא ייכנס למות קליני. □ מנגנון הבשלה (Vesting) הוא דוגמה למנגנון שמבטיח היפרדות הוגנת: □ במקום לחלק את כל המניות ביום הראשון, קובעים שהן "מרוויחות" את עצמן לאורך זמן (למשל, פריסה של 3–4 שנים). מה זה מונע בפועל? 1️⃣ סיכול בעלי מניות רפאים: מונע מצב שבו שותף שעזב בראשית הדרך ממשיך להחזיק מחצית מהחברה ולקצור את פירות העבודה הקשה שלכם שנים קדימה. 2️⃣ שיתוק של העסק: מאפשר לשותף שנשאר לגייס שותף חדש או משקיע, כי יש מניות פנויות להציע לו. 3️⃣ פרידה הוגנת: השותף העוזב מקבל במדויק את החלק שמתאים לפרק הזמן והתרומה הממשית שלו, בלי תחושת קיפוח של אף צד. □ מנגנון הבשלה הוא רק חלק אחד מתוך מנגנון היפרדות רחב. □ הסכם מייסדים מקיף יגדיר גם מה קורה במצבי תיקו (Deadlock), איך מעריכים את שווי החברה ביום פרידה, ואיך משחררים ערבויות. □ השורה התחתונה: הסכם מייסדים הוא הוא חוזה הנישואים והסכם הממון של העסק שלכם: □ מנסחים אותו כשאוהבים, כדי לא להרוס הכול כשהדרכים נפרדות. □ תבדקו טוב האם מוגדר אצלכם מנגנון היפרדות בהסכם מייסדים/השותפות, או שהשארתם את זה פתוח. למידע נוסף עו"ד אמיר ברמן,יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר. [email protected] www.amir-berman-law.com #הסכם_מייסדים #משפט_עסקי #שותפות #ניהול_סיכונים #יזמות #עסקים_קטנים
תושבי חוץ שירשו דירה בישראל ומעוניינים למכור את הנכס: שימו לב למלכודת מס לתושב חוץ שירש דירה בישראל □ הרבה תושבי חוץ שירשו דירת מגורים בישראל בטוחים בטעות "מכיוון שההורה שנפטר היה תושב ישראל וזכאי לפטור מלא ממס שבח – גם אני זכאי להיכנס 'בנעליו' ולקבל פטור (לפי סעיף 49ב(5))." □ אבל המציאות המשפטית בשטח שונה לחלוטין. 📌 החלטת מיסוי 7701/21 של רשות המיסים קובעת קו נוקשה וברור: □ כדי שיורש דירה יוכל ליהנות מהפטור של המוריש, הוא עדיין חייב לעמוד בהגדרת "מוכר" בחוק מיסוי מקרקעין. ולפי סעיף 49א(א) לחוק – תושב חוץ נחשב אוטומטית כמי שיש לו דירת מגורים בחו"ל, אלא אם הוכיח אחרת! □ המשמעות הפרקטית: אם היורש לא ימציא אישור רשמי משלטונות המס במדינת תושבותו המאשר שאין בבעלותו דירת מגורים שם – הוא לא יקבל את הפטור ממס שבח. נקודה. (והחלטה זו אף מבטלת כל פרשנות מקלה שהייתה בעבר). □ 3 מסקנות שכדאי לקחת מכאן לעורכי דין, יועצי מס ובעלי נכסים: ● אפס אוטומטיזציה: אין להסתמך על "פטור ירושה" עבור תושב חוץ מבלי לבדוק את מצב נכסיו בחו"ל. ● היערכות מוקדמת: הנפקת אישור היעדר נכסים מרשויות מס זרות עשויה לקחת חודשים – חובה להנפיק אותו לפני חתימת העסקה. ● בחינת חלופות: אם לא ניתן להנפיק את האישור, כדאי לבחון תכנון מס חלופי (כמו חישוב ליניארי מוטב) שיכול לחסוך עשרות או מאות אלפי שקלים. □ תכנון מס נכון בתיקי ירושה עם אלמנט בינלאומי הוא כבר מזמן לא רשות – הוא חובה. לייעוץ נוסף ניתן לצור קשר עו"ד אמיר ברמן,יועץ משפטי לבעלי העסק, מגשר ובורר [email protected] www.amir-berman-law.com #מיסוי_מקרקעין #תושבי_חוץ #נדלן #מס_שבח #ירושה #יעוץ_משפטי_לעסקים #ייעוץ_מס #עסקאות_נדלן
כמה פעמים שמעתם מהלקוח: תעשה לי רק שינוי קטן אחד... □ המשפט התמים הזה הוא הכי מסוכן ויקר בעולם העסקים והשירותים. □ בעולם העסקי קוראים לזה Scope Creep (או פשוט: זליגת גבולות). □ זה מתחיל בהסכמה לעשות טובה קטנה בחינם כדי לשמור על יחסים טובים, ואז הגבול נפרץ והופך לסבב תיקונים שאינו מחוייב , ומסתיים בפרויקט שהכפיל את שעות העבודה — אבל לא את המחיר. □ חוזה מול לקוח הוא לא רק מסמך למקרה של תביעה. □ הוא כלי ניהולי שמשקף לך את רווחיות עסקה ואת חובה והאחריות שלך כלפי העסק שלך. □ 3 סעיפים שכל חוזה שירות חייב לכלול: 1️⃣ הגדרת שירות קשיחה: מה בדיוק הלקוח מקבל — ומה בפירוש לא כלול. 2️⃣ מנגנון שינויים ותוספות: כמה סבבי תיקונים כלולים, ומה התעריף לכל חריגה. 3️⃣ תשלום ולוחות זמנים: הגדרה ברורה של אבני דרך, ומה קורה כשהלקוח מעכב חומרים. □ כשהגבולות מוגדרים מראש בחוזה, מערכת היחסים עם הלקוח בריאה יותר, והרווחיות שלכם נשמרת. □ איך מנוסח סעיף השינויים והתיקונים בחוזה השירות שלכם? צרו קשר לייעוץ נוסף. עו"ד אמיר ברמן,יועץ משפטי לבעלי העסק,מגשר ובורר. [email protected] www.amir-berman-law.com #חוזים #ניהול_עסקים #Scope_Creep #ייעוץ_משפטי #עסקים_קטנים
