רות לבריאות

תסמונת אכילה לילית  Night Eating Syndrome - NES

בשנת 1955 התפרסם לראשונה בספרות הרפואית סינדרום אכילת לילה שהיה בקרב נשים שסבלו מהשמנת יתר. הן פתחו נדודי שינה במהלכן חוו התקפי זלילה ליליים ואנורקסיה של בוקר.

במשך שנים התייחסו לאכילה הלילית כתופעה שולית אבל למעשה אנשים  שנמצאים בסיכון להתקפי אכילה ליליים בלתי נשלטים שעלולים להשפיע לרעה על תפקודם ומצב הרוח שלהם הם אנשים שמתמודדים עם השמנת יתר, אנשים שסובלים מסוכרת, הפרעות שינה, חרדה ומצב רוח דיכאוני.

במחקרים שנעשו, נמצא קשר בין מצבי דיכאון וביטחון עצמי ירוד לבין אכלני הלילה.

בשנת 2013 הוכרה התופעה של אכילת לילה כהפרעה פסיכיאטרית.

התסמונת הינה הפרעה של אכילה לילית, לאחר ארוחת ערב או לאחר יקיצה משינה באמצע הלילה.

הפרעת אכילה לילית מאופיינת באכילה מעטה במשך היום ובהתעוררות רעב גדול בשעות הערב והלילה ולעיתים מתבטאת באכילה לא מודעת תוך כדי שינה.

לפעמים הפרעת האכילה הלילית קשורה בהפרעת שינה המתבטאת בדחפים בלתי מודעים של זלילה מהירה באמצע הלילה.

הקריטריונים לאבחון תסמונת אכילה לילית כוללים

חוסר תיאבון בשעות הבוקר.

תשוקה לאכול אחרי ארוחת הערב או במהלך הלילה ללא קשר לתחושת רעב.

אכילה של לפחות 25% מכמות הקלוריות היומית לאחר ארוחת ערב.

2 אפיזודות של זלילה לילית בשבוע.

זלילה לילית מודעת אך לפעמים גם מתוך חוסר מודעות.

דפוס אוטומטי חוזר ובלתי נשלט של קימה מהמיטה וכניסה למטבח.

אמונה שחייבים לאכול כדי להירדם או לחזור לישון בלילה.

נדודי שינה, מצב רוח דכאוני או רע בערב.

כאשר לפחות שלושה מהתסמינים מתקיימים, מומלץ לחקור אם מדובר בתסמונת.

חוקרים מצאו שמנגנון השעון הביולוגי הפנימי, השעון הצירקדי, אחראי על הגברת תחושת הרעב בערב לכיוון הלילה. אותו שעון פנימי מגביר לקראת הערב את התשוקה למזונות מתוקים או מלוחים. נמצא גם קשר בין מוטציות בגנים האחראיים לשעון הביולוגי הפנימי לבין סיכון לפתח השמנת יתר כרונית.

לאבחון התסמונת פותח שאלון ייחודי ובמרפאה להפרעות אכילה בבי"ח רמב"ם מתקיים מחקר בינלאומי גדול לאבחון וטיפול בתסמונת אכילה לילית.

הטיפולים בתסמונת 

לשתף איש מקצוע בתופעת האכילה הלילית. רופא משפחה, דיאטנית, פסיכולוג, פסיכיאטר.

תרופות פסיכיאטריות ממשפחת SSRI המעכבות ספיגה מחדש של סרוטונין מסייעות לשלוט בהתקפי אכילה לילית ומביאים להפחתת התקפי הזלילה.

טיפולים המשלבים טיפול התנהגותי קוגניטיבי התורם גם הוא לטיפול בהפרעת אכילה לילית. הטיפול מתמקד בשינוי החשיבה המלווה את ההפרעה ש"אם לא אוכל, לא אצליח להירדם".

בשעות הערב מומלץ להימנע ככל שניתן מהדלקת אורות והשארת טלוויזיות ומחשבים דלוקים. תאורה חזקה מפריעה להפרשת רמת המלטונין.

טיפול תזונתי

פגישה עם תזונאית לשם הקניית הרגלי אכילה נכונים וארוחות מסודרות ומאוזנות במהלך היום.

להקפיד על ארוחת בוקר המשלבת פחמימות מורכבות וחלבונים.

לשלב סיבים תזונתיים. הסיבים תורמים לתחושת שובע ומאזנים רמות הסוכר: פירות, ירקות – טריים ומבושלים, מרקי ירקות, פשטידות. שיבולת שועל, קטניות כמו שעועית, עדשים, גרגרי חומוס, אפונה ודגנים מלאים כמו אורז מלא ולחם מחיטה מלאה.

בשעות הערב חשוב להעלות זמינות חומצת האמינו טריפטופן המשתתפת ביצירת סרוטונין. כאשר רמת הטריפטופן גבוהה במוח, מצב הרוח משתפר ומרגישים פחות כמיהה לפחמימות ריקות.

כשמתחיל להחשיך, הסרוטונין הופך למלטונין המשרה שינה. פחמימות מורכבות עם חלבון מעלות את רמת הסרוטונין.

להימנע ממזונות מעוררים לפני השינה – שוקולד, משקאות אנרגיה, משקאות המכילים קפאין ואלכוהול. לאלכוהול יש השפעה מרדימה אבל הוא פוגע באיכות השינה.

לסובלים מהפרעות דיכאון וחרדה עוזרים גם טיפולים להרפיית שרירי הגוף ושילוב פעילויות מרגיעות במשך היום.

רות לבריאות, נטורופתית - 054-7920361

ליווי קבוצות הרזיה ושיפור תזונה בזום גם למנותחי קיצור קיבה.

מגוון הרצאות בנושאי "תזונה ובריאות".