מרתון פראג 2023 -  סיכום אישי:

נתחיל מהסוף – כולם סיימו בריאים, שלמים, מאושרים ובהיי מטורף!

הייתה לי הזכות והיה לי הכבוד להוביל חבורה מופלאה של מתאמנים להגשמת חלום!

עכשיו לסיכום – מזהיר מראש - קצת ארוך אז למי שאין סבלנות ...

יצאנו לדרך בסופו של תהליך 34 איש שבתוכם: 19 רצי מרתון, 8 רצי חצי, 7 מלווים (שחלקם הגיעו ביום שישי וראשון).

4-5 חודשים של הכנות התנקזו להם ל 5 ימים של שיכרון חושים.

קצת על מה שחווינו:

יום חמישי

– הגעה בבוקר לפראג, התארגנות במלון ויציאה לסיור עם מדריך ישראלי בעיר העתיקה, ברובע היהודי,

מגדל אבק השריפה, השעון האסטרונומי, גשר קארל ועוד. בערב, כיאה לפראג – אוכל ובירה

יום שישי

– ריצת בוקר קלילה במרכז העיר, הליכה לאקספו לקבלת הערכות, קצת טיולים ובערב – ארוחת שבת

במלון עם קידוש כיאה למסורת

יום שבת  

– ריצת בוקר קלה על מסלול סיום המרתון, מנוחה ועוד מנוחה, הכנת ציוד לתחרות ותדריך אחרון שלי רגע לפני...

יום המרתון

– א. בוקר מוקדמת, הליכה קלה לשטח הזינוק, הפקדת תיקים, תמונות קבוצתיות ויציאה לריצה. בסיום – כולם ממתינים עד לאחרון הרצים (שעליו עוד ארחיב) וחזרה למלון למנוחה. ובערב – הרמת כוסית לחיים!

יום ב'

– השכמה עצמאית (לא מאמין שנתתי להם..), התארגנות ויציאה לקרלובי וארי לסיור בעיירה עם הגייזרים החמים ומשם לשדה וחזרה ארצה.

קצת על יום המרתון...

מאות ואלפי ק"מ של ריצה, זיעה, אתגרים, הצלחות, כאבים, טיפולים, עיסויים, אימונים, חיוכים, בכי וצחוק – באו לידי מימוש ביום א' האחרון על קו הזינוק ועל קו הסיום.

אני תמיד אומר שמרתוניסט בעיניי הוא מי שעמד על קו הזינוק ויצא לדרך, ולא בהכרח מי שסיים. כי מרתון – זה יום נתון. הכל יכול לקרות באותן 3-4-5 שעות של ריצה.

הדרך למרתון היא החשובה בעיניי! ההשכמות בשעות המוקדמות, הריצה בחום/קור, ההתעקשות על תוכנית אימון, ההתמדה, הנחישות ועוד – זה מרתוניסט בעיניי!

יום המרתון בפראג – היה יום שבו כל הכוכבים הסתדרו להם בקו ישר אחד – הכל היה מושלם! האנרגיות – בשמיים, מז"א – מושלם (14-16 מעלות ומעונן), ההפקה – פגז! הכל מאורגן, מסודר, סדר מופתי.

09:00 – בדיוק – זינוק ויוצאים לדרך!

המסלול היה כזה שחלקו הוא הלוך ושוב בשדרות מרכזיות בעיר, כך שיצא לי לראות בדרך לא מעט מהמתאמנים שלי וכמנהגי, ברור שליוויתי אותם גם בק"מ האחרונים.. וכמו תמיד – 200 מ' לקו הסיום – שיחררתי אותם לחוות את החוויה של קו הסיום - עם עצמם!

ראיתי אותם בדרך -  אנשים שמחים, מאושרים, מחייכים למרות הקושי, מתעמתים עם השדים, עם הפחדים וצולחים את הכל – באותם רגעים הרגשתי אמא אווזה.

לחלקם זה היה מרתון/חצי מרתון ראשון בחייהם, לחלקם תחרות ראשונה של ריצה בחו"ל, אבל המכנה המשותף היה חדוות הריצה שהייתה לכולם.

היינו 5 ימים אינטנסיביים יחד, חבורה של רצים ומלווים שנפגשים בחלק מהאימונים או האירועים המשותפים במועדון. מדהים היה לראות איך אנשים מתחברים להם יחדיו, לומדים להכיר לעומק אחד את השני, מוצאים לפתע גורמים משותפים נוספים מעבר לריצה ובעיקר – יוצרים חברויות חדשות שרק מתעצמות.

מעל לכל זה חייב לספר לכם על יאיר גלבוע. יאיר מתאמן שלי מזה כשנתיים. הוא בן 76!!! התחיל לרוץ בגיל 71 !!! והשבוע הגשים חלום – לרוץ מרתון ראשון בחיים!!!

כמאמן, לא פשוט לקבל החלטה שכזו. לקחת אדם בגילו של יאיר ולהכין אותו לתחרות כזו ועוד בחו"ל. אבל התחלנו לאט, צמחנו משבוע לשבוע ומחודש לחודש – כשראיתי את הביצועים מהאימונים של יאיר, את כוח הרצון, את הנחישות – ידעתי אנחנו הולכים לעשות את זה!

הקאט-אוף במרתון פראג הוא 7 שעות. יאיר, קצת אחרי 6 שעות של ריצה, חצה את קו הסיום כשלצידו אשתו המקסימה מזל שבאה ללוות אותו במסע הזה להגשמת החלום. כל חברי המועדון עמדו בסבלנות והמתינו לו על קו הסיום (למרות שהיו עייפים, רעבים וכו') – אבל אי אפשר היה לפספס את האושר על פניהם של כל המתאמנים כשראו את יאיר חוצה את קו הסיום – זו כוחה של קבוצה! זה כוחו של מועדון!

ואני? 5 ימים של מרוכזים של "מדריך טיולים"/מאמן ריצה/"גננת" (במובן הטוב) – הגיעו לסיומם עת נחתנו בנתב"ג כשכולם בריאים שלמים ומאושרים – ואני הרשיתי לעצמי לשחרר מתח, להירגע מכובד האחריות ולנוח קצת.

אי אפשר בלי תודות:

בראש ובראשונה, למתאמנים שלי – שהסכימו ללכת אחרי השיגעון שלי ונתנו לי להוביל אותם למסע מרגש, מעצים ומדהים – תודה!

גם לאלה שנשארו בבית ותמכו מרחוק – הרגשנו את התמיכה והפירגון בכל רגע.

שנית, לקרן שטיין – קולגה וחברה שלי לשיגעון, שהכינה חלק מהמתאמנות לריצה, קרעה אותנו באימוני כוח ועזרה לי לבנות ולהכין את המסע – תודה לך!

עכשיו קצת מנוחה – והיעד הבא מתחיל להתגלגל בראש .....

ואם מדגדג לכם להצטרף אלינו  - מוזמנים להצטרף להצלחה!