הכותל
- תיכנסי כבר ותפסיקי ללכת כמו צב, המקום הרי לא עמוס כמו בכל הפעמים כאן ועוד לפני יום הכיפורים, העיתוי הרי מושלם, אז מה קרה לך הפעם?היה לי ממש מוזר, הרי בדרך לירושלים השיר "חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ" התנגן וכמיטב המסורת הצטרפתי לשירה.פתאום קיבלתי הארה ו"נפל לי העט", הרגשתי שחטאתי בפני עצמיואני רוצה לבקש סליחה ממיכל.אני נעמדת מול הכותל ומבקשת שהשנה אני:יותר מביעה חמלה כלפי עצמי.יותר מבטאת רגש חיובי כלפי עצמי.יותר טובת לב כלפי עצמי.מפחיתה מן הסבל של עצמיוזה לא משנה אם אלוהים או היקום שמע את זה, זה משנה שאני כרתי ברית ביני לבין עצמי.על החתום: מיכל יונהושתהיי שנה שבה נרקוד את ה "שגיעות" שלנו ושל אחרים

מיכל יונתן
שמי מיכל יונתן, מאמנת אישית להתפתחות והתחלה חדשה. יש רגע בחיים שבו את/ה לא במשבר, אבל גם כבר לא במקום הנכון. הכול מתפקד, היום־יום רץ ובכל זאת, משהו מבפנים לוחש שצריך כיוון חדש. לא דרמה , אלא דיוק.
