איך ניצלתי מהפיגוע בסנטר?
- התאריך 4 במרץ השנה 1996, עבדתי ברשת של כריכים בקניון הסנטר ובאחד הימים של חופשת פורים הייתה לי משמרת בשעה 16:00 אחה"צ, באותו יום לפני המשמרת הייתי אצל חברה בבית, רק שלא הרגשתי טוב ולא ידעתי אם ללכת לעבודה או להישאר אצלה. לבסוף טלפנתי מהבית שלה לעבודה ואמרתי שלא אוכל להגיע.הדלקנו טלוויזיה בסביבות השעה 16:10 ופתאום כשהסתכלתי קפאתי במקום, מראות קשים לצפייה, עצבות נחתה על שתינו ולאחר מכן הרגשתי ש"בטון ירד לי מהלב", אני אומרת לחברה שלי איזה מזל שאני לא מרגישה טוב.פיגוע על המעבר החצייה שבאזור קניון הסנטר זה היה על האי תנועה ליד חניון הסנטר בתאריך ה 04/03/96 בשעה 15:50, זו בדיוק השעה שבה הייתי אמורה לעבור שם.מסתבר שהעובדה שלא הרגשתי טוב הצילה לי את החיים, כי אם הייתי מחליטה לחזור בכל זאת באותו יום לעבודה לא בטוח שהייתי בין החיים ,כי בשעה הזאת בדיוק, אני הייתי עוברת ליד המעבר חצייה בדרך לעבודה.פתאום שמחתי שאני מרגישה כאבים בכל הגוף,מ' מחבקת אותי והוקל לי שכל הגוף שלי כואב, איזה כיף זה אומר שאני חיה.תודה לך שפעת, שהבאת שפע של בריאות, שבאת לבקר בדיוק בזמן והצלת את חיי.לפעמים כשקורה משהו שלא ביקשנו אותו מתברר שהוא לטובה.

מיכל יונתן
שמי מיכל יונתן, מאמנת אישית להתפתחות והתחלה חדשה. יש רגע בחיים שבו את/ה לא במשבר, אבל גם כבר לא במקום הנכון. הכול מתפקד, היום־יום רץ ובכל זאת, משהו מבפנים לוחש שצריך כיוון חדש. לא דרמה , אלא דיוק.
