מה ההבדל בין מטפל מכור נקי שעבר סיפור חיים דומה, למטפל שלא בהכרח מכיר את החיים כמכור?

היכולת להזדהות ולשתף בסיפור שלי. מה שבטיפול הקלאסי אין כמעט מקום לשיתוף ולהזדהות, ישנם סוגי שונים של התמכרויות, וחשוב להבין את השוני בין סוגי ההתמכרויות. איזה ערך בכל זאת יש למטפלים? מטפלים שלא באים מרקע התמכרותי, חייבים לעבור הכשרה בתחום ההתמכרויות, או שיתחברו לארכיטיפ של המכור שבכם.
שאלות דומות
מסחיטה וממניפולציות של מכורים ולהישאר מקצועיים עם לב פתוח. מכורים אנשים רגישים והישרדותיים מאוד. וגם מחפשים סיבה לעזוב את הטיפול ולחזור לשימוש שלהם בטענה שטיפול לא עוזר, העיקר "שריצו" את מי שהביא אותם לטיפול, (הורים, בני זוג, ילדים).
"זה לא הסמים, האלכוהול או האוכל. זה כל דבר שגורם לך להיות אובססיבי, כפייתי ובריכוז עצמי, שגורם לניוון פיזי, נפשי או רוחני". לפי ספר האבחנות הפסיכייאטרי (DSM5) שיצא במאי 2013 הוגדרה התמכרות כמחלה לכל דבר.
הוא רואה ולא יכול לשאת את זה. או שהוא כל כך מרוכז בעצמו ובסבל שלו שלא יכול לראות אחרים. אוסיף ואומר: שכגודל השימוש עומק הכאב.
