החירות על פי ניטשה מהי ההבנה שלנו על חירות, חופש, אחריות, משמעות, והאופן שבו אנו מעצבים את חיינו דרך בחירה ומחויבות לערכים פנימיים. תפיסת החירות של ניטשה הינה סובייקטיבית ולא פריבילגיה של יחידים "עליונים". ניטשה רואה חירות לא כהיעדר מגבלות, אלא כיכולת להטיל על עצמך נורמות ומחויבויות שמקנות משמעות לערכים שלך. החירות, לפי ניטשה, היא הישג קשה, הכרוך באחריות עצמית עמוקה, בקבלת עול של חוקים פנימיים, ובמאמץ מתמיד להגדרה עצמית אותנטית גם אם זה כרוך בסבל או במאבק פנימי. החירות על פי ניטשה אינה עוסקת בבחירה חופשית מוחלטת, אלא בלקיחת אחריות על עצמך, ביצירת ערכים אישיים ובהתחייבות להם לאורך זמן. ניטשה מתרחק מתפיסות רדודות של חירות כ"לעשות מה שבא לי", וטוען כי חירות אמתית דורשת עמידה בסטנדרטים פנימיים מחייבים, שנובעים מהגדרה עצמית מודעת. גם הלוגותרפיה וגם תפיסת החירות של ניטשה רלוונטית מדגישות את האחריות האישית, יצירת ערכים מתוך העצמי, והצמיחה דרך מאבק פנימי. ניטשה רואה חירות לא כהיעדר מגבלות, אלא כקבלה מודעת של מגבלות עצמיות שנובעות מהגדרה עצמית עמוקה ומחויבות לערכים פנימיים. בלוגותרפיה, האדם בוחר את עמדתו ומוצא משמעות גם בתנאים קשים. אצל ניטשה האדם נדרש לקחת אחריות על חייו ולפעול מתוך ערכים שבחר בעצמו, גם כאשר הדבר קשה ודורש מאמץ. החירות אצל ניטשה אינה אידיאל מוחלט, אלא הסבר לאופן שבו ערכים הופכים סמכותיים עבור האדם כשהם נובעים מהגדרה עצמית אותנטית. תהליך זה דורש בחינה עצמית מתמדת, למידה מהעבר ושאיפה לעתיד, תוך הכרה בכך שאין ערובה להצלחה, אך עצם השאיפה והמאמץ הם בעלי ערך.