הראש שלך מתפוצץ? האם אתה מכור למשככי כאבים? בשנים האחרונות, אני פוגש יותר ויותר אנשים שהתמכרו למשככי כאבים, תרופות הרגעה, ממריצים וכדורי שינה. זוהי התמכרות שקטה, ולא נחשבת למסוכנת, ולכן היא נראית לאנשים כמשהו שהוא "בסדר". למח שלנו יש מסנני הגנה, הם יספרו לנו שאנחנו לא מכורים, "זה לא סמים ואלכוהול" "כולם עושים את זה" "קיבלתי את זה מהרופא" "זה עושה לי טוב" ועוד. מרכזי הגמילה מקבלים היום את המתמכרים/ות למשככי כאבים, ובעיקר לאלו מסוג אופיאטים. אנשים שהיו אמורים לקחת תרופות לזמן קצר על מנת להקל על הסבל, מוצאים את עצמם מסתבכים עם תסמיני גמילה. מה שהתחיל כניסיון להקל על הכאב הופך להיות סבל נוראי. בארצות הברית העניין הזה כבר הוגדר כמגפה המתקשרת למקרי מוות רבים בעקבות שימוש לא מבוקר באופיאטים. בארץ עדיין לא מדווחים על מוות ממשי, אך אנשים ומשתמשים מדווחים על מוות נפשי , איבוד עניין בחיים, ירידה בתפקוד המיני, התמכרות ועוד. מה זה אופיאטים? אופיאטים הם קבוצת תרופות הדומה במבנה הכימי למורפיום ולהרואין. כן, קראתם נכון, מורפיום והרואין. תרופות אלו משפיעות על רצפטורים בגופינו שמקלים על כאב. תחילה זה אכן מקל על כאבים. הגוף מגיב טוב ל"תרופה"/סם חוקי, עם הזמן הגוף מפתח סבילות לתרופה, ואז מגבירים את הצריכה, אחר כך מפתחים תלות בכדורים, ואז מתפתחת התמכרות עם כל תסמיני הגמילה. רובנו עלולים לסבול מכאב עקב תאונה, מחלה, פציעה, תנועה לא טובה, שיאלצו אותנו לחפש פתרון על מנת להקל על הכאב. בתוך הקופסא של התרופות יהיה רשום שתרופה זאת עלולה לגרום להתמכרות ומיועדת לצריכה לתקופה קצרה. אך הרופאים ואנשי המקצוע ממשיכים לרשום לאנשים מרשמים בלי סוף. אני, כמטפל פוגש אנשים שללא כוונה או רצון להתמכרות, אנשים שהם כביכול "נורמטיביים" ומתפקדים, שעקב בעיה שהייתה להם מצאו את עצמם במעגל קשה של סבל ולא מצליחים להיגמל, מה שגורם לחיים ולחיי היקרים להם לסבל נוראי. בפועל נוצר מצב ששימוש שהחל מתוך רצון להתמודד עם צורך להפחית כאב או להתמודד עם בעיה פיזית, מתפתח לא פעם לכדי תלות פיזית ו/או רגשית לתרופות, שמלכתחילה הן בעלות פוטנציאל התמכרותי. מצד אחר יש לנו רצון להימנע מכאב ומצד שני אנו מפתחים התמכרות. כיצד נזהה התמכרות למשככי כאבים? קשה לזהות מתי שימוש לגיטימי בתרופה הופך לשימוש לרעה או התמכרות, אך לרוב נהיה עדים לשינויים מסוימים בהתנהגות ונתחיל להבין את העניין. לפעמים זה מתחיל כאשר שימוש בתרופות מרשם, לרבות משככי כאבים, נלקח שלא לפי ההנחיות הרפואיות. או שימוש לרעה – שמתבטא בצריכה לא רק לצרכים רפואיים כגון הקלה על עצבנות או מצב רוח רע שהופיעו בגלל הכאב. במצב כזה אדם עשוי לקחת עוד כדור כדי לשפר את מצב רוחו ו"אם כואב לי ואני סובל, לפחות ארגיש קצת יותר טוב". הבעיה במקרים אלו הינה ששימוש לרעה יכול להסתבך בקלות רבה ולהגיע להתמכרות של ממש. להתמכרות ישנן תופעות פסיכולוגיות וגופניות, ותסמיני הגמילה יהיו רבים וחמודים, אם זה ירידה בזיכרון ובתפקוד המוטורי, אם זה מרדף אחרי מרשמים, הסתתרות, הסתרות, ולעיתים אף שקרים, סימני בלבול, חרדה ודיכאון. במצב של התמכרות האדם עסוק בהשגת המרשמים ויכנס לחרדה שלא יהיה לו דרך להרגיע את הכאב. חשוב שנהייה בתשומת לב לתסמינים הבאים: עיסוק אובססיבי בדאגה למלאי של כדורים. צריכה מוגברת, הרבה מעבר למותר. חשוב לשים לב שלפעמים בגלל הפחד, אנחנו עלולים להגיע לרופאים מומחים, כולל חדרי מיון על מנת לקבל מרשם נוסף. השגת מרשמים וכדורים ממקורות לא מוכרים וקנייה בבתי מרקחת שונים. תלונות בלתי פוסקות על כאב, סיפורים על היעלמות מרשמים. עיסוק בצורה אובססיבית בתרופות. התחלה של קשיים בתפקוד היומיומי. היעדרויות מהלימודים, מהעבודה וירידה במוטיבציה. חוסר עניין במפגשים משפחתיים וחבריים. שינויים קיצוניים במצב הרוח התפרצויות זעם, עצבנות או דכדוך וכדומה. כמו בכל התמכרות, גם כאן בני המשפחה והסביבה הקרובה תפגע. ויהיה חוסר אונים של הסובבים, כל זה יעורר בהם אמביוולנטיות: מצד אחד הכאב, והאדם הסובל מעורר הרבה אמפטיה ורצון לעזור לו בסבלו, ומצד שני ישנה צפייה שהסביבה תיקח אחריות ויש קושי בהצבת גבולות וחוסר ידיעה האם יש צורך בהתערבות מקצועית. האם ניתן לטפל בהתמכרות למשככי כאבים? כשכולם שואלים אותי אם יש לזה סיכוי, אני אומר שכן ומסביר בו זמנית שהתהליך לא פשוט במיוחד כשמדובר במשככי כאבים. ברמה הפיזית – עוברים להפחתה הדרגתית ואלטרנטיבות חלופיות. ברמה הרגשית - עם אמפתיה משקמים את איכות חיים שנפגעה, ונותנים תקווה. חשוב לזכור שבמקרים רבים לא היה צורך מכוון להתמכר אלא להימנע מכאב ואפילו הרבה מהם נכנסו להתמכרות בתמימות לב. בני המשפחה יהיו חלק מהתהליך ויצטרכו גם לקבל הדרכה איך להתנהג בתהליכי הגמילה. אפשר להשתחרר מהתמכרות. אושר קרני פסיכותרפיסט, מגשר ועוד. מומחה בהתמכרויות, טראומות ומשברי חיים.