שני פרדיאן מספרת סיפוריםזהב

הכול התחיל בערב גשום אחד בטהרן. הייתי בת שתים עשרה ושמרתי על בני הדודים הקטנים שלי. בחוץ היו ברקים ורעמים, ובבית כולם בכו ורצו את אמא שלהם. ניסיתי להרגיע אותם בכל דרך שידעתי, אבל שום דבר לא עזר.