עו"ד ונוטריון לירן ינקוביץ - לשון הרע קניין רוחני וסכסוכי שכניםזהב

לפי סעיף 19(4) לחוק איסור לשון הרע, בית המשפט יתחשב ויפחית את גובה הפיצוי אם הצד שפרסם את דבר לשון הרע יתנצל, יפרסם הכחשה או תיקון, או ינסה להפסיק את הפצת דבר לשון הרע - וזאת באותו אופן ומידה בהם פורסמה לשון הרע בפעם הראשונה. עם זאת עפ"י פסיקת בית המשפט המחוזי, נקבע כי בית המשפט אינו מוסמך לכפות התנצלות על אדם שכן בכך יעודד בית המשפט צביעות והצהרות סרק שאין מאחוריהן דבר אמיתי ואותנטי. לפיכך, הדרך לתיקון לשון הרע, מקום בו סירב אדם להתנצל, ייעשה לרוב באמצעות פיצוי ופרסום תיקון והכחשה במידת הצורך.

ככלל, בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת הפיצוי בתביעות לשון הרע נשקלים מספר שיקולים, כשהמרכזי שבהם הוא מניע המפרסם. ככל ויימצא כי המפרסם פעל בתום לב, ללא כוונת זדון סביר כי שיעור הפיצויים ככל וייפסקו יהיה נמוך יחסית. שיקולים נוספים הם: חומרת הפרסום, היקף הפרסום ותדירותו, המדיום התקשורתי/חברתי בו בוצע (קרי האם בטלוויזיה, עיתון למול פוסט אישי שהועלה אחת מהרשתות החברתיות), מעמד הנפגע והמפרסם (אנשי ציבור), מידת החשיפה של הפרסום (לייקים, שיירים), גובה הנזק ככל ונגרם (החוק לא מחייב הוכחת נזק ממשי), מידת האחריות של הנפגע (אשם תורם) ועוד ועוד. אין מדובר ברשימה סגורה או ממצה. כל מקרה ייבדק לגופו ומחייב ייעוץ משפטי.

התשובה היא כן. כיום תאגיד יכול לתבוע פיצויים בדיוק כשם שאדם פרטי יכול. נפסק כי אין טעם “להפלות” תאגיד לעומת אדם לשאת בנטל הכבד. מסתבר שתופעת השיימינג נפוצה ביותר בקרב בתי עסק במרחב הוירטואלי של ימינו. רק בשנת 2017 לבדה כ-55,000 בתי עסק בישראל התלוננו כי חוו או נפגעו מהתופעה. כפועל יוצא, חלק מבתי העסק נסגרו, אחרים נותרו עם חובות ונזקים אישיים , תדמיתיים ונפשיים חמורים. בית עסק החווה שיימינג להיוועץ משפטית לבירור זכויותיו וגיבוש תוכנית משפטית אסטרטגית. משרדי מייעץ לבתי עסק שנפגעו בשיימינג ומתאים לו תוכנית משפטית בהתאם לסיכויי וסיכוני המקרה.