כשחושבים על אכילה רגשית , אסוציאציה שעולה זו דמות נירוטית שיושבת מול טלוויזיה  ויורדת על קופסת גלידה. אך יחד עם זאת, לאכילה רגשית יש רבדים רבים.. היא לא נועדה רק להרגעה ונחמה אלא היא יכולה לנבוע גם משעמום או להיות דרך התמודדות עם מתח וחרדה.

הפתרון הוא מודעות, מודעות ו...מודעות. מחקרים הוכיחו שמי שעושה רישום /יומן אכילה במהלך היום, באופן אוטומטי יאכל פחות כי יראה מול עיניו את המתרחש. אפשרות נוספת היא לפתוח קבוצת וואטס של חברים שמתמודדים עם עניין דומה ומדווחים אחד לשני את מה שאוכלים במהלך היום .

עצה נוספת להתמודדות עם אכילה רגשית, היא לנסות לזהות את הכפתורים. כפתורים? כן כפתורים. אותם כפתורים שכאשר הם נלחצים, אנחנו מופעלים באופן אוטומטי ורצים למקרר או לארון ההפתעות ללא שליטה. אם נדע מהם הכפתורים הנלחצים נדע להיזהר מהם או לפחות לא להיות מופתעים.  

ולבסוף, בואו לא נשכח את מעגל ההתמכרות ... אני מתכוונת של הגוף לא של הנפש.. למרות שהם קשורים.. אוכל מתועש הוא אוכל ממכר.. הסוכר שבו, המלח שבו, המונוסודיום שבו השומן שבו... אחרי שאכלנו נגיד לחמנייה טרייה,  אנחנו נרצה עוד ועוד מאותו הסם. ואז,  נוצר מעגל אכזרי חסר שליטה של אכילה.

אז מה עושים????

1 .מזהים את נקודות התורפה שלנו ומזהים מתי הכפתור נלחץ1

2. מחפשים חבורה/ חברה /מדריכה למסע

3. מזינים את הגוף באוכל טוב וזורקים את הזבל לפח אשפה ולא לתוף הגוף 

​