האם  מי שמפעיל עסק  ללא רישיון  זכאי לפיצויים,  כאשר הקרקע שעליה פעל העסק הופקעה לצורך הרחבת כביש?

ואלה עיקרי העובדות: בעלי עסק  החזיקו בנכס בתור דיירים מוגנים והפעילו בו עסק לממכר פלאפל משנת 1986 ועד היום. לפי תכנית בנין עיר שחלה על המקום לא הותר שימוש מסחרי כלשהו. בשנת 1990 הגישו בעלי העסק בקשה לשימוש חורג בנכס כעסק לממכר פלאפל, אולם העירייה דחתה את בקשתם. העירייה התריעה בפני בעלי העסק כי הם מנהלים עסק לא חוקי, ואולם לא ננקטה נגדם שום פעולה להפסקת קיום העסק.

בשנת 2001 החליטה הועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן: הועדה המקומית) להפקיע את הנכס של בעלי העסק מכח סמכותה לפי סעיף 189 לחוק התכנון והבניה לצורך הרחבת כביש. בעקבות משא ומתן בין הועדה המקומית לבעלי העסק בקשר לפינוי העסק, הסכם כי ימונה מומחה אשר יעריך את הנזקים של בעלי העסק לצורך קביעת גובה הפיצויים שיקבלו. הועדה המקומית פנתה לביהמ"ש המחוזי שינחה את אותו מומחה שלא יעריך את ההפסדים העסקיים שייגרמו לבעלי העסק בשל הפקעת הנכס והפגיעה במוניטין של העסק. הועדה המקומית נימקה את בקשתה בכך שהעסק הופעל ללא רישיון על פי חוק, ועל כן אין לבעלי העסק זכות לקבל פיצויים בגין העסק. ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת הועדה המקומית לאחר שקבע כי העירייה במשך שנים העלימה עין מקיום העסק הבלתי חוקי ולא קיימה את חובת הפיקוח המוטלת עליה וכי המשך קיומו של העסק "נובעת במישרין מהתנהגות העירייה". כנגד החלטה זו הגישה הועדה המקומית רשות ערעור לביהמ"ש העליון אשר אישר לתת רשות ערעור.

ביהמ"ש העליון הפך את החלטת ביהמ"ש המחוזי וקבע כי כאשר הופקעה זכותם של בעלי העסק בנכס, לא נפגעה כל זכות קיימת שלהם להפעלת העסק במקום, כיוון שזכות כזו לא הייתה קיימת בידיהם מעולם. לפיכך אין הם זכאים לפיצוי על הפגיעה במוניטין העסק ועל אובדן ההכנסות שהוא מניב. שימוש בלתי חוקי בנכס, אינו מצמיח זכות להמשך שימוש כזה גם אם הרשות לא הקפידה לאכוף את החוק.

יתכן כי אוזלת היד של הרשויות ראויה לגנאי, אך אין להשלים עם מצב שבו פסיקת פיצויים עקב הפקעה תתמרץ אנשים להפר את החוק ותתגמל את מפרי החוק.

התוצאה הסופית – הערעור התקבל, נפסק כי המומחה שימונה לא יכלול בהערכת הפיצויים את דמי הנזק בגין הפסדים עסקיים או בגין פגיעה במוניטין מסחרי.  

הכנס טקסט כאן