נראה שהרבה אנשים לא אוהבים את הימצאות הכתוביות בעברית כאשר התכנית היא בעברית. זה נראה להם מיותר ומעמיס.  ובכל זאת למה קיימות הכתוביות האלה?

הסיבה הראשונית לקיום כתוביות שכאלה (Closed Captioning) היא למען כבדי השמיעה. בשנים האחרונות יצא חוק המחייב את גופי השידור לשדר אחוז מסוים מהשידורים בעברית בליווי כתוביות בעברית. עם הזמן החוק הפך לנורמה.

אם תצפו היום בטלוויזיה כמעט בכל ערוץ, תכניות דוברות עברית מלוות בכתוביות בעברית.

אז למי זה טוב?

1. חירשים וכבדי שמיעה אוהבים כתוביות

ברור לכולם מדוע כתוביות מסייעות לאנשים אלה להבין את העולם טוב יותר.

זה מה שנקרא נגישות – אנחנו מקלים על חייהם של אנשים אלה.

לנו זה ברור מאליו – להם זה עולם ומלואו.

2. צופים שהעברית אינה שפת האם שלהם אוהבים כתוביות

בישראל של היום יש אוכלוסיות שונות ומגוונות של אנשים שאינם צברים ולא רכשו עברית כשפת אם: מעולים חדשים, דרך האוכלוסייה הערבית ועד סבא וסבתא שלנו.

אנשים אלה שלמדו עברית כשפה שנייה (או שלישית) הם בלמידה מתמדת. דרך טובה לחזק את העברית שלהם היא בצפייה בכתוביות בעברית לצד שמיעת העברית. הם לומדים את השפה משמיעה וגם קוראים אותה.

סבתי, זכרונה לברכה, שנולדה ברומניה, הייתה צופה בטלוויזיה ומקפידה לקרוא גם את הכתוביות. לא פעם הייתה אומרת לי שלא הבינה כל כך מה נאמר, ורק בזכות הכתוביות הצליחה לקלוט את המסר.

3. ילדים אוהבים כתוביות

כל מי שיש לו, היו לו או מכיר ילדים קטנים, יודע שזה יכול להיות מאבק לא קל ללמד אותם לקרוא. ילדים לומדים לקרוא באופן רשמי בכיתה א', אך בסופו של דבר ההורה הוא זה שמוצא עצמו מקריא לילד סיפורים ומעודד את הילד לקרוא בעצמו.

ילדים רבים מבלים בצפייה בטלוויזיה זמן לא מבוטל במשך היום. זהו מצב נתון. ילדים שצופים בתכניות בעברית המלוות בכתוביות משפרים את כישורי הקריאה שלהם בקצב הרבה יותר גבוה מילדים שצופים בתכניות ללא כתוביות או מאלה שלא צופים כלל.

אם כבר הם שם, אז שגם ילמדו משהו על הדרך...

4. מבוגרים שרוצים לשפר את העברית שלהם אוהבים כתוביות

כתוביות מהסוג הזה עשויות לעזור מאוד למבוגרים המעוניינים לשפר את העברית שלהם או לאלה המתקשים בקריאה. העובדה שהם מקבלים את העברית בשני ערוצים – בשמיעה ובקריאה - מקלה על הבנת העברית ועל הפוטנציאל לשיפור.

5. אנשים שרוצים לראות תכנית מאוחר בלילה מבלי להעיר את בני הבית אוהבים כתוביות

מכירים את זה שכולם כבר נרדמו, אתם מול הטלוויזיה, מזפזפים ופתאום נתקלתם באיזו תכנית בעברית בשידור חוזר שממש בא לכם לראות? אתם לא רוצים להפריע לדרי הבית, אז מה עושים? מכינים כוס קפה/תה/שוקו, מנמיכים את הסאונד, מתרווחים ונהנים – וכל זה בזכות הכתוביות לכבדי שמיעה.

קשה לחשוב על השימושיות של כתוביות, אלא אם כן אתם מכירים מישהו שמתקשה בשמיעה.

עם זאת, כולנו יכולים להיעזר בכתוביות כדי לשפר את הקריאה וגם את הכתיבה שלנו באמצעות למידה (לפעמים אפילו לא מודעת) של איות נכון, זכר/נקבה ואפילו פיסוק.

זהבית אהרה היא יועצת לשון לכתוביות לטלוויזיה החינוכית – בעבודתה היא עורכת לשון של כתוביות לכבדי שמיעה.