שישה סיפורים קצרים להתבוננות

סיפור ראשון:

   כמדי שנה סבא היה מוריד "מהבוידם" את שולחנות פסח ,הנפילים הקדמונים שנעקרו מתיבתו של נוח, בעצם אלו היו דלתות ישנות ששלפו מהם את הידיות. סבתא הייתה פורסת עליהם את הסדינים הלבנים שפה ושם "קושטו" בסימני חריכת המגהץ, מבית העם הביאו ספסלים ואנו הילדים עזרנו לקפל מפיות האלו מהנייר עם הדוגמא של הפרח, אלו שמעולם לא ספגו דבר מלבד עלבונות. אלו משפטים מדברים אליכם?

• אצל מי נעשה את הסדר השנה? למה עוד פעם אצלנו? מי מגיע?
• למה תמיד הדודה מכינה את צימעס?
• למה תמיד אני מכינה הכול?
• מי מסדר שולחן?
• את רוצה שנברח מפה לחו"ל? אולי נעשה השנה בבית מלון?
• הפעם כל אחד תורם את חלקו ,אני לא מוכן שוב לממן לכולם
• ואחרי שהמשפחה שלך נוסעת אני נשארת עם ערמה של כלים ורגלים נפוחות

סיפור שני

יש לי מתכון מוצלח לגפילטעפיש, הוא עובר במשפחתי כ 4 דורות. המתכון הזה חצה את הים השחור והאוקיאנוס האטלנטי נחת בארה"ב ומשם עלה לארץ ישראל, חלה פה בקדחת והתאקלם בראשית המאה שעברה. כמובן שכל אחת מאתנו הכניסה קצת שינויים .סבתא שלי טחנה את הדג ללא ההידרה במטחנת יד והוסיפה הרבה סוכר. אימא שלי תיבלה עם פלפל שחור ואני הוספתי ביצה מטוגנת אך כולנו שמרנו על המתכון. זהו מתכון שעובר בירושה כארבעה דורות ובבוא הימים העביר אותו לבנותיי והן אולי יחליפו את הדג בטופו. אלו משפטים מדברים אליכם?

• איזה מתכון אתם ירשתם?
• אולי מתכון לחיים מאושרים וזוגיות טובה?
• אולי מתכון לשלום בית ,אהבה ואחדות?
• אולי זהו מתכון של לוותר ולזוז הצידה?
• בואו תיבדקו :*מה ירשתם? *האם הירושה הזאת מתאימה? *מה תרומתה ?

סיפור שלישי

לדודתי היה ארון עב כרס שעמד בסלון סגור ומסוגר, מופרד משאר הרהיטים, שומם וגלמוד עמד לו הארון. רק לפני חג הפסח נהגה היא לפתוח את דלתותיו כאילו היה זה ארון הקודש. לפעמים בדמיוני הקודח ראיתי אפילו כמה כרובים ורדרדים מתעופפים להם מתעטשים מהאבק ופוערים עיניהם לרווחה לראות את הסרוויס שממתין לחג הפסח. גם עם עברו עשרות שנים עדין בסיום הארוחה עמדנו כולנו ושטפנו את הסרוויס בידיים ומיד ניגבנו אותו והחזרנו אותו לארון אחר כבוד שימתין עד השנה הבאה. אלו משפטים מדברים אליכם?

• כמו אותו ארון שומם וגלמוד גם אנחנו מרגישים לפעמים נטושים ,ללא הגנה, ללא תמיכה לא שווה ערך כי מישהו נטש אותנו?
• וכמו אותן דלתות המגלות את סודותיהן רק פעם בשנה נגלה לכם את התשובה:
•  לפני שנטשו אתכם אתם נטשתם את עצמכם.
• בואו קחו נוצה , לטבעונים צמחונים אפשרי לקחת מכחול וביחד ננקה את החמץ מפינות הזיכרון:
•  מי רב איתי ועל מה היה הוויכוח?

סיפור רביעי

שבועיים לפני הפסח הייתה השכנה שלנו מעמידה סולם ,היחיד שנישאר מהפרדס ולמרות שאחד השלבים בו רעוע מתעקשת היא לטפס רק על סולם זה. זוכר הסולם את משקלה, אז כשהבטיח כי תמיד רגליו יהיו באדמה . היא אוחזת במזמרה וקוטפת עוד פרי זהב. ככה התבגרו שניהם יחד ושמרו אמונים זה לזו.ובשביל מה הסולם? לנקות את החלונות שיאירו בליל הסדר באור נגוהות וכל עובר אורח יראה את השתקפותו בם.

• בואו נברר מי הם חברינו ומה תפקידם?
• החברים שלנו ישקפו לנו את קבוצת השווים שלנו החברים שלנו ישקפו לנו עד כמה אנחנו נאמנים לעצמנו, כמו אותה ידידות מופלאה בין הסולם והשכנה.

סיפור חמישי

שוורצמן הסייד היה מתייצב שבוע לפני הסדר ומתחיל לעשות תיקונים לפני הסיוד, אימא הייתה משתוללת:" עכשיו אתה מגיע? כל הלכלוך והאבק הזה אחרי שעשיתי חלונות? ומיד רצה לכבדו בקפה ופרוסת עוגה (כשרה לפסח כמובן...) תוך כדי סיוד היה שוורצמן שוטח טענותיו על אשתו שחייבת כל שנה לקנות מצעים חדשים ואת אלו בני השנה זורקת ומסנן קללה ברוסית עסיסית, ואתמול היא עמדה עם צינור מים ורחצה את הקירות בבית (אחרי שקרצפה אותם באקונומיקה, שילבינו) נו מה את חושבת? שהחשמלאי לא עבד לילה שלם לחפש מאיפה הקצר? אלו משפטים מדברים אליכם?

• כי ביתי הוא מבצרי
• האומנם? בכמה בתים גרתם? איזה בית אהבת? ואיזה לא?
• הבית הוא ראי למהות שלנו, לרוח, ליעוד. בוא ניבחן את עצמנו מה אנו מרשים או שוללים מעצמנו? ונלמד איך יראו מערכות היחסים שלנו. כל חדר מייצג חלק במערכות היחסים שלנו. בואו ותתבוננו בכם בביתכם העכשווי וזה מילדותכם, מה השתנה? מה נישאר?

סיפור שישי

את החלונות צחצחנו, הקירות סיידנו, מפה לבנה פרסנו והסירים כבר על האש. אפילו דודה חנה השנה חרגה ממנהגה והחליטה להגיע במקום לנסוע לבית ההבראה בזלצבורג. שוורצמן הסייד הזדרז במלאכתו ואימא הספיקה לנקות את הלכלוך וגם לרחוץ שוב את החלונות כי דבר ידוע הוא, שערב פסח מתאספים כל עצי האורן יחדיו ורוקמים תעלול איך לפזר את אבקתם הזהובה רגע לפני הסדר. רק דבר אחד ואחרון נישאר לנו לברר: מה מנהל אותי? מה המהות שלי?

• במוח אחד אנו מתבוננים באדם דרך 5 רובדים:
• מה שלום גופנו הפיזי ? -השרירים העצמות לב, כליות ריאות
• מה שלום גופנו הרגשי ?–המייצג את המבנה הגנטי שלנו שהוא האמת שלנו
• מה שלום גופנו המנטלי? – המייצג את הזיכרונות שלי, מערכות האמונה שלי?
• מה שלום גופנו המהותי? –המייצג את הרוח
• והגוף החמישי הוא יחיד ומיוחד הוא קושר את כל הגופים על מנת שיפעלו בהרמוניה.

כי כשכול הגופים פועלים בסינרגיה אנו מקבלים מקסימום תוצאה במינימום מאמץ .אך עם התקשורת ביניהם משתבשת אחד מהם יעבוד קשה יותר מהשני ועלול להישחק.

זהרה לוין מטפלת בשיטת מוח אחד, ביופידבק, ומתקשרת 050-5236587

הכנס טקסט כאן