שלוש חברות בנות אותה שכונה יצאו לדרך ורק אחת מהן מלווה היום את הקטנצ'יק לגן הילדים.

הן גדלו ביחד באותה שכונה, למדו באותו ביה"ס .היו ימים שהן היו מתכנסות באחד הבתים, מכינות לעצמן שוקו חם ופופ קורן ומפנטזות היכן הן תהיינה עוד 10 שנים.כשהגיעו לכיתה יב רגע לפני הגיוס לצבא שוב התכנסו השלוש והפעם בבית מלון באילת בהן הן מעיזות לספר על הכאב הפרטי ועל מה שקורה בבית.הפעם הן העיזו לספר על החלומות והחששות ונישבעו אחת לשנייה שתמיד הן תיהינה שם אחת בשביל השנייה.

הזמן עבר,לימודי האוניברסיטה הסתיימו ועדין נפגשו בסופי השבוע  .השיחות שינו כיוון על עבודה ופחדים וחלומות וכן גם עלתה השאלה על זוגיות חתונה ומשפחה. כל אחת מהן פנתה לדרכה אך עדין שמרו הן על הקשר המיוחד הזה הקשר הזה שכל כך נתן ותמך עטף והעניק. לפני כשנתיים פנתה אלי אחת הבנות בשאלה- תגידי את יכולה לברר מדוע אני כל כך רוצה להתחתן ואין אף אחד באופק?

עברנו תהליך ממושך בו בררנו מדוע המטרה הזאת שהפכה להיות מרכזית במחשבות אינה ברת השגה?

לפני כשנה היא התחתנה........................... ומאז ועד היום נותק הקשר הן לא מסוגלות להתקשר אליה.

זהרה לוין מטפלת בשיטת מוח אחד,ביופידבק,ומתקשרת 050-5236587