אכילה בזמן מלחמה - לא הזמן לשלמות, כן הזמן לשמירה עצמית-

היינו בסיבוב הזה ובעצם אנחנו בסטרס מתמשך.
כשיש אזעקות, חדשות ברקע וחוסר ודאות - הגוף שלנו נכנס למצב סטרס.
ואז האכילה משתנה.
יש מי שמאבדים תיאבון.
יש מי שמרגישים רעב בלתי פוסק.
יש מי שמוצאים את עצמם מול הארון בלי שבאמת היו רעבים.
סטרס מעלה קורטיזול, משפיע על איזון סוכר בדם, מגביר חשקים לפחמימות פשוטות - ומחליש את מנגנוני הוויסות.
אז מה עושים בפועל, בימים כמו אלו שאנחנו חווים כאן בישראל?
*שומרים על מסגרת בסיסית של ארוחות
גם אם אין תיאבון גדול - ארוחה קטנה כל 3–4 שעות תייצב אנרגיה ותמנע אכילה רגשית מוגברת בערב.
*משלבים חלבון בכל ארוחה
הוא מסייע לשובע, לאיזון סוכר בדם ולתחושת שליטה גופנית.
*לא מפחדים מפחמימות - בוחרים נכון
דווקא עכשיו חשוב לשלב פחמימות מורכבות שמרגיעות את מערכת העצבים ותורמות לאיזון: לחם מלא/ שיפון/ כוסמין/ בורגול/קינואה /אורז מלא/ אורז בר /שיבולת שועל וגם קטניות שמכילות חלבון וסיבים: עדשים/ גרגירי חומוס /שעועית לבנה /אדממה
*מכינים מראש “נשנושי חירום” מאוזנים-
שקדים, יוגורט, קרקרים מלאים, קטניות מוכנות, חטיף עד 100 קק"ל, פירות יבשים - כדי שהבחירה תהיה קלה גם במרחב המוגן.
*פעילות גופנית
תורמת בהפרשת הורמונים שיכולים לשפר מצב רוח וגם משחררים את הגוף מישיבה ממושכת. אפשר גם בבית חצי שעה פעילות בעזרת סרטונים חינמיים ביוטיוב
*מפחיתים שיפוטיות
זו לא תקופה לירידה במשקל, זו לא תקופה לנסות להיות מושלמים.
זו תקופה לשימור בריאות פיזית ונפשית.
המטרה כרגע היא חוסן, חוסן תזונתי ובריאותי:
גם בתוך מציאות מורכבת - יש לנו יכולת להשפיע על מה שנכנס לגוף שלנו.
אם אתם מרגישים שהאכילה יצאה מאיזון - ליווי מקצועי יכול להחזיר יציבות בלי קיצוניות ובלי רגשות אשם.
שנדע ימים שקטים💚

נעים מאד, שמי אורית וקסמן ואני דיאטנית קלינית (מס' רישיון של משרד הבריאות 11-94971) מזה 26 שנה: סיימתי תואר ראשון במדעי התזונה באוניברסיטת ירושלים ותואר שני באפידמיולוגיה ורפואה מונעת מטעם אוניברסיטת
