השירותים שלנו
לשון הרע מתקיים בנינו מאז ומתמיד. אלא שנושא זה מקבל במה עוד יותר עם הולדת המרחב הוירטואלי, פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ טוויטר ועוד. שם נמצא עולם מקביל, נוסף, אחר. עולם נגיש, חשוף, המזין אותנו במידע כה רב שלא תמיד עומד בקנה אחד עם דעותינו ואמונתנו. מדוע במרחב הוירטואלי אנו עדים לקיומו של לשון הרע על בסיס יום יומי? בין אם זה כלפיי עסק, אדם פרטי או דמות ציבורית. הדבר נובע, בין היתר, מהטעמים שלהלן: טעם 1 - היעדר רגולציה. בעבר, פרסום ידיעה או חדשות היו מגיעים אלינו באמצעות אמצעי תקשורת העיתונות והרדיו. מידע לא היה עניין נגיש של מה בכך והצינורות המקובלים היו מעטים. אמצעי תקשורת אלו זכו להסדרה במסגרת החוק, בין היתר במסגרת פקודת העיתונות. הרבה מים עברו בנהר מאז וכיום ומאז הולדת האינטרנט, בידי כל אדם האפשרות הפשוטה לפרסם כל דבר העולה על רוחו, לאהוב פרסום, לשתף פרסום, ואף לבקר פרסום ואת האדם שכתב אותו. או שם קבור הכלב. האם ניתן להחיל את הדין בדבר פרסום בעיתון וברדיו לדין בדבר פרסום באינטנרט? התשובה עדיין לא חד משמעית, ואולם אחר וחוק לשון הרע חוקק בשנת 1965! שנה בה למעלה ממחצית קוראי הפוסט כלל לא נולדו, הרי שהוא אינו תואם את העידן הכה מפותח ולא ניתן לגשר על הפערים העצומים שבין עולם העיתונות לעולם האינטרנט. טעם 2 - קלות ונגישות. לא זו בלבד, אלא שגם הפעולה הכרוכה בפרסום היא כה פשוטה באינטנרט, שהאצבע פעמים רבות פשוט קלה על המקלדת ונדמה לנו "כי הנייר סובל הכל" וכי לא תהינה כל השלכה לתגובה או פוסט כזה או אחר. ואולם, על אף שלא כל הבעת דעה הינה בבחינת לשון הרע, וכן, לא כל לשון הרע בעיננו הינו לשון הרע בעיניי בתי המשפט, עדיין ותמיד - יש להיזהר ולהישמר פן תגלו תביעה על סף דלתכם. אציין, כי הפסיקה מתגבשת עוד ועוד ותופסת מקום בו החוק לא נותן מענה ויש אומרים כי שותק הוא, והדין עדיין לא אמר את מילתו האחרונה באשר להוצאת דיבה במרחב הוירטואלי. גם אני עדיין לא כתבתי את מילתי האחרונה בעניין לשון הרע. יש עוד מקום לדון בסוגיות כגון: מה ייחשב לפרסום? מה ייחשב ללשון הרע? כיצד ניתן להימנע מלשון הרע באינטרנט? מה היא אחריות מנהל אמצעי פרסום בפלטפורמת האינטרנט? אילו פיצויים ניתן לקבל? אילו ביטויים נקבעו בתוך בתי המשפט כעלולים להוות לשון הרע יותר מביטויים אחרים? אך אשאיר את הדיון לפוסטים הבאים. ועד אז.. היזהרו בלשונכם. אם לא נזהרתם או אם ספגתם אתם הוצאת דיבה - אני כאן לשירותכם. עו"ד שירן אפנג'ר
משרדנו מטפל בחייבים ש"נתקעו" בהליך פשיטת הרגל המתנהל על פי פקודת פשיטת הרגל בבתי המשפט המחוזיים. משרדנו עוזר לחייבים לחזור להליך שבוטל, להסיר מחדלים ולסיים את ההליך בהפטר המיוחל.
°צוואות, ירושות ומה שביניהן° לא מעט אנשים מבקשים לברר איתי מה ההבדל בין ירושה לצוואה ולמה צריך צוואה אם יש ירושה ומה זה צו קיום צוואה ואיפה נכנס ייפוי כח מתמשך בכל הסיפור הזה?? נכון צודקים ‼️ נורא מבלבל 🤔 אז נעשה קצת סדר: 📌 *ירושה על פי דין* - חלוקת רכושו של המנוח בהתאם לדין, בהתאם לחוק. כברירת מחדל ומבלי שנצטרך לערוך מסמך כזה או אחר, החלוקה הקבועה בחוק מתחילה במעגל המשפחתי הקרוב ביותר למנוח. כך שבמצב בו הותיר אחריו אישה וילדים אז מחצית מהרכוש מקבלת האישה ובנוסף את מכוניתו של המנוח והמיטלטלין ובמחצית השנייה של הרכוש, מתחלקים הילדים בחלקים שווים. החוק נותן מענה למקרים שונים. אם למנוח אין בן/בת זוג או ילדים, יתחלק רכושו בין יתר קרובי משפחתו של המנוח, ובהיעדר קרובי משפחה, עובר רכושו לניהולו של האפוטרופוס הכללי. (רכושו של המנוח = עיזבון) לאחר פטירתו של המנוח, יש להגיש בקשה לצו ירושה. *צוואה* - מסמך המסדיר את רצונותיו של המנוח באשר לחלוקת רכושו ולעניינים אישיים נוספים על פי רצונו, ובכך המנוח מצווה באמצעות הצוואה לקיים את רצונו לאחר מותו. צוואה רצוי לעשות כשהאדם מעוניין לחלק את רכושו בשונה מחלוקה על פי דין בה דנו למעלה. כאשר מדובר באדם בעל נכסים רבים ועסקים ורצוי כי ענייניו יהיו מוסדרים בטרם עת. עוד רצוי לערוך צוואה כשמדובר באם/אב חד הורי וילדיו קטינים (ואף אם בגירים) ו/או כשאדם נמצא בפרק ב' לחייו ובכך למנוע תרחישים שאינם רצויים. מצב נוסף ונפוץ הוא כשבני זוג מעוניינים לערוך צוואה הדדית ובכך לשמור אחד על השנייה ולצוות את רכושם ראשית זה לזו, ורק בעת פטירתו של האחרון מבין בני הזוג, יעבור רכושם הלאה על פי רצונם ההדדי. לאחר פטירתו של המנוח, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה. *ייפוי כח מתמשך* - מדובר בהליך שבא לעולם בשנים האחרונות. הליך שמביא לקדמת הבמה את רצונו של האדם, בעודו בחיים. כלומר? עד לאחרונה, לאדם לא היתה זכות משפטית או הסדר משפטי שמאפשר לו לקבוע במסמך מחייב, מה יקרה איתו ומי יקבל החלטות במקומו, אם יגיע יום והוא יאבד את היכולת שלו לקבל החלטות עבור עצמו. אובדן כושר קבלת החלטות יכול לנבוע כידוע לרוב, מתאונות קשות וממחלות. ייפוי כח מתמשך יכול לערוך כל אדם כשיר מעל גיל 18 ולקבוע מי יטפל בענייניו הרכושיים, האישיים והרפואיים. האדם יכול לתת הנחיות מקדימות היורדות לרזולוציות החשובות והעקרוניות בחייו, כמו למשל, במקרה סיעודי האם יהיה מטופל בביתו עם מטפל/ת או שרצונו הוא אחר. האם ברצונו להמשיך לעזור לאחד הילדים לו הוא דואג לעזור, האם הוא רוצה ללכת רק לרופא כזה או אחר שעליו הוא סומך, האם הוא רוצה שמיופה הכח ייתן דיווח על ההחלטות שהוא מקבל עבורו וכדומה. הכל משתנה בהתאם לנסיבות חייו של האדם ולרצונותיו. אין חשש! ניתן יהיה לפעול בהתאם לייפוי הכוח המתמשך ולעשות בו שימוש רק לאחר כניסתו לתוקף. כלומר, רק לאחר שאכן אין ביכולתו של האדם "להבין בדבר". לרוב מצרפים חוות דעת רפואית המעידה על כך. מסמך ייפוי כח מתמשך יש לערוך כל עוד האדם צלול ויכול לקבל החלטות. יש הליכים נוספים לאלה אותם ציינתי למעלה, כגון "מסמך הבעת רצון", "תומך קבלת החלטות" ו"מינוי אפוטרופוס". עריכת מסמכים משפטיים בטרם עת, יש בהם בכדי לכבד את רצונותיכם ולהסדירם משפטית. כמו גם למגר תרחישים שאינם רצויים, ואף לשמור על שלום הבית והמשפחה - כל זאת על ידי מתן הוראות באמצעות צוואה, ובאמצעות עריכת ייפוי מתמשך. עדיין איתי? 🙃 רק בשורות טובות! עו"ד שירן אפנג'ר.
אתם מעוניינים לקנות דירה והחלטתם להתחיל תהליך. מבררים על מחירים, על משכנתא, מגבשים הון התחלתי.. ואז, אתם שומעים מתוך שיחת אגב עם חברים שעכשיו קנו דירה, כמה התהליך הזה כרוך בבירוקרטיה ולא הבנתם מילה מהמונחים שהם אמרו שם :-/ נסח טאבו/אישור זכויות/מיסוי מקרקעין/ייפוי כח בלתי חוזר/מכתב כוונות/סילוק משכנתא/נסח נקי/היטל השבחה/נוטריון/חברה משכנת/רמ"י.. אתם תוססים לרכוש דירה אך פתאום קצת מהססים. אז כדי להקל עליכם, אסביר בקצרה כאן ובפוסטים הבאים אודות אותם מונחים. ** נסח טאבו ו/או אישור זכויות ** הפעם נדון על מונחים שהמשמעות שלהם שונה מאוד בתכליתה, כך שאחת קניינית והאחרת זכות חוזית/אובלגיטרית בלבד. אולם שני המונחים מבטאים עבורנו את אותו רציונאל בבואנו לבחון עסקת מקרקעין. למעשה מדובר בתעודת הזהות של הנכס הספציפי בו אתם מעוניינים. זהו המסמך הראשון שנבקש מהמוכרים לראות לפני שנתקדם. לא מומלץ כלל וכלל להתחיל לדון בעסקה, לפני שנותנים לגורם מקצועי לעיין בתעודת הזהות הזו של הנכס. נסח טאבו ו/או אישור הזכויות, מלמדים המון על מצבו הרישומי של הנכס. בין היתר, היכן הנכס רשום (נסח טאבו - רשום בלשכת רישום המקרקעין הידוע כ"טאבו" ואילו אישור זכויות - רשום ברשות מקרקעי ישראל הידועה כ"רמ"י") אולי בכלל הנכס רשום גם בחברה המשכנת? עוד עולה מעיון בנסח טאבו ו/או אישור זכויות האם על הנכס יש עיקולים? שעבודים? הגבלות אחרות העלולות לחשוף אתכם לסיכונים נוספים כגון קיומם של יורשים לנכס, כינוס נכסים. האם המוכרים את הנכס רשומים בכלל כבעלי הנכס? אם כן, מה זכותם בנכס? בעלות האם חכירה? האם ישנן זיקות הנאה או הערת אזהרה נוגדת, האם קיים צו הריסה, תיקון צו בית משותף?.. המידע הנ"ל עלול להכיל נורות אדומות שיש לבחון ביתר שאת. כאן אציין באמרת אגב חשובה, כי לא מומלץ לערוך זכרון דברים. למה? כי זכרון דברים הינו מסמך מחייב לכל דבר. הכותרת "זכרון דברים" לא היא שמשנה, אלא תוכן המסמך. ובמקום בו זכרון הדברים מפורט דיה, הוא עלול לחייבכם (הן כרוכשים והן כמוכרים) כפי שיחייבכם הסכם מכר. ראו כמה שאלות עולות מעיון בנסח טאבו ו/או אישור זכויות. מדוע שאתחייב טרם קיבלתי תשובות לשאלות אלה? ישיבו לי הרוכשים: "כדי שלא אפספס את הנכס". ישיבו לי המוכרים: "כדי לא לפספס את הרוכש". מדובר ברצון מובן ולגיטימי, אך ה"פיתרון" זכרון דברים הוא מוטעה. אז מה כן לעשות? אם אתם מעוניינים בנכס או ברוכש, תיצרו קשר עם עורכי דין והעבירו את העניין לטיפולם הבהול. האם שני הצדדים יכולים לפנות לאותו עורך דין שייצג גם את הרוכש וגם את המוכר? התשובה היא כן, בהסכמת שני הצדדים. (אם כי במצב כזה, הייתי ממליצה לפנות לעו"ד שעיקר עיסוקו הוא במקרקעין). אל תחסכו בתשלום על טיפול מקצועי בעניין כה מהותי כמו רכישה/מכירה של נכס, שכן, בעסקאות מקרקעין לכל מעשה יש השלכה, ולכל העדר מעשה (מחדל) יש השלכה
כמה פעמים קורה לנו שאנחנו משלמים עבור מוצר, מחכים לו בקוצר רוח והוא מאחר להגיע או שמגיע שבור או לא בצבע המתאים.. אנחנו מתעצבנים. "זהו אני מבטל לו את השיק!" אנחנו ממהרים להכריז, "לא מעניין אותי"! אז רגע! דווקא כאן הזמן לגלות איפוק, להיות חכם ואז צודק. לנשום - ולא לבטל את השיק. אחרת? בתוך זמן קצר יונח על מדף חיינו, ממש על ראשנו במלוא כובד המשקל - תיק הוצאה לפועל והשלכותיו. כאשר שיק חוזר מכל סיבה שהיא (אכ"מ/נ.ה.ב/חשבון מוגבל), אין דרישה בחוק לשלוח מכתב התראה טרם נקיטת הליכים בהוצאה לפועל (כי מיייחסים לבעל השיק ידיעה) ולכן ניתן לפתוח ישירות תיק הוצאה לפועל. התהליך זריז, מקוון ואנו עלולים למצוא את עצמנו בתוך רגע נלחמים על צדקתנו, מדירים שינה מעינינו, מבזבזים זמן רב, טרחה והוצאות משפטיות רבות. אם אתם קוראים את הפוסט הזה וזה נשמע לכם מוכר, אם אתם נמצאים במצב המתואר או דומה לו, דעו שישנן 2 דרכים עיקריות להתגונן במסגרת תיק הוצאה לפועל: הראשונה - התנגדות. כשמה כן היא. הנכם מתנגדים לחוב, אתם לא חייבים אותו, זה לא מה שסגרתם ולצורך העניין, בכלל לכם נגרם הנזק ולא הפוך. מסגרת משפטית זו, ככל שמוגשת במועד הקצוב לכך, תועבר לבית משפט השלום המוסמך ועיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יתקבל באופן אאוטומטי; השנייה - "טענת פרעתי". הודאה והדחה. נכון.. סגרנו שאשלם לו, אבל שילמתי לו כבר ואני לא חייב לו עוד. מסגרת משפטית זו נדונה בפני רשם ההוצאה לפועל. בשני המקרים הנ"ל ההתגוננות יכולה להיות על מלוא הסכום הנתבע או על חלקו. בכל מקרה ומקרה, וודאו כי טענותיכם נכתבות על ידי עורך דין מקצועי, אשר יתרגם ויתאים את עובדות המקרה למצב המשפטי. אגב, מה כן לעשות אם המוצר לא הגיע כמוסכם אתם שואלים? תתנו לשיק הזה להיפרע ואחר כך תתקשרו אליי. כאן לשירותכם, עו"ד שירן אפנג'ר
משרדנו מעניק שירותי רטיינר מותאם לעסקים. שירות מקצועי, יעיל ומהיר, בין היתר בעניינים הבאים: עריכת הסכמים מול ספקים ולקוחות. בדיקת הסכמים וניהול מו"מ. הסכמי העסקה ועריכת שימוע. מכתבי התראה ופתיחת תיקי הוצאה לפועל. הגשת תביעות חוב בתיקי חדלות פירעון. אימותי חתימות ועריכת פרוטוקולים. ייעוץ וליווי משפטי שוטף.