היום אני רוצה לדבר איתכם על רושם ראשוני.

כולנו מכירים את המשפט "אין שני לרושם ראשוני" או כמו שראיתי על בילבורד לאחרונה "רושם ראשוני ופסיכומטרי - יש דברים שעושים רק פעם אחת".

אתחיל בכמה מספרים:

93% ממה שאנו זוכרים בכל אינטראקציה אנושית הם מסרים לא-מילוליים - שפת-גוף, קול (אינטונציה), קשר-עין ומראה ורק 7% הם מסרים מילוליים (עפ"י נוסחת התקשורת של מהרביאן, ארה"ב 1990).
70% מהתדמית האישית שלנו נוצרת אצל האדם איתו אנו נפגשים ב-30 השניות הראשונות לפגישה, לפעמים עוד לפני שאמרנו את שמנו, ותדמית זו "צובעת" את המשך מערכת-היחסים.      

אבל מה זה באמת אומר? האם אנו יכולים לשלוט בזה? החדשות הטובות הן שכן ועושים את זה ככה:

נדמיין אירוע נדיר בחייכם: יש לכם היום מפגש, כנס או יום-עיון בו אינכם מכירים איש. אתם רוצים לנצל את המפגש הזה להרחבת הקשרים העסקיים שלכם.

מראה: עוד בבית, כשאתם מתלבשים, כדאי שתקדישו דקה נוספת למה שאתם הולכים ללבוש. מה המסר שאתם רוצים להעביר? התלבשו מכובד ונסו להדגיש את תחום עיסוקכם.

האם התאפרת? הבגדים מגוהצים? האם הקדשת מחשבה נוספת לנעליים שאתה עומד לנעול? כל הדברים האלה משפיעים על הרושם הראשוני.

כשאתם מגיעים מרושלים ולא עסקיים בלבושכם, הרושם הראשוני שאתם יוצרים הוא שגם בעסקים אתם מרושלים ולא עסקיים בהתנהגותכם העסקית.

שפת גוף וקשר-עין: הגעתם למפגש. אני מזכירה: אתם לא מכירים אף אחד. האם תעמדו בצד כשידיכם משולבות בתנוחת גוף סגורה ותמנעו כל אפשרות ליצירת קשר? או שמא תנסו להסתיר את חוסר הבטחון שלכם  בתנועות "מוגזמות", ושוב - תמנעו כל אפשרות ליצירת קשר?

התערבבו בין האנשים, החזיקו את גופכם זקוף, הפגינו בטחון במי שאתם, לחצו יד וצרו קשר-עין עם הסובבים.

אינטונציה: אנחנו מקדישים תשומת-לב רבה למה שאנו הולכים להגיד בפגישה, מתאמנים על סבב ההצגה העצמית, חוזרים ומשננים. אבל האם התאמנתם פעם על הטון ועל הדרך בה תציגו את עצמכם? לא אחת נתקלתי באנשים המציגים את עצמם בקול קטן ובדיבור מהיר. כמעט ממלמלים לעצמם את "שמי..., אני עוסק ב..., הפניות שטובות עבורי הן...".

גם האופן בו אנו מציגים את עצמנו משפיע על המסר אותו אנו מבקשים להעביר. דברו בקול ברור ובטוח. אמרו את שמכם ואל תבלעו את המילים.

הרושם הראשוני נקבע ב-30 השניות הראשונות לפגישה עם אדם אחר. לפעמים הפגישה היא בעקיפין.

הרושם הראשוני משפיע על תפיסתנו את האדם עימו אנו נפגשים. נכון, אפשר לשנות את זה. אבל זוהי משוכה נוספת אותה עלינו לעבור. למה לנו להכשיל את עצמנו?