ענבל גלפרב סדנאות תדמית - Image Workshopsכסף

תפיסת עולם: 93% ממה שאנו זוכרים בכל אינטראקציה אנושית הם מסרים לא-מילוליים - שפת-גוף, אינטונציה, קשר-עין ומראה ורק 7% מסרים מילוליים. מסרים אלה מהווים גורם מכריע בשביעות הרצון של הלקוחות מאיכות השירות שהם מקבלים.

עוד ›
סדנאות לתדמית אישית ועסקית ומסרים בלתי-מילולייםמודיעין-מכבים-רעותציון איכות 9.8 · 23 דירוגים

בין וושינגטון לירושלים, בין חליפה לג'ינס

ענבל גלפרב סדנאות תדמיתיום חמישי, 2 באפריל 2009זמן קריאה 2דק'
  • העולם שמסביבנו מלא בתדמיות ובדימויים ואלה משפיעים על הדמויות שמקיפות אותנו.

    גם דמותנו שלנו מורכבת מתדמיתנו האישית ומהדימוי העצמי שלנו.

    בבלוג שלי אכתוב על כל אלה, ואפרסם פה גם טיפים מקצועיים, מאמרים, חוויות והגיגים.

    אני מזמינה אתכם להגיב, לשאול שאלות, להביע דעות מנוגדות וגם "אם נאה הדירה בעיניכם" להמליץ לחבריכם.

     

    אז בואו נתחיל.

     

    בשבוע שעבר קפצתי לביקור קצר בוושינגטון די.סי., בירתה של ארצות הברית של אמריקה.

    בעודי מסתובבת בין אנדרטאות הענק לנשיאים ולחיילים האלמונים לבין האולמות העצומים של מגוון מוזיאוני הסמיתסוניאן, שמתי-לב לתופעה מוזרה:

    עובדי המשרדים הממשלתיים, יועצי הסנטורים, המתמחים, העוזרים, המזכירות...כולם לבשו חליפות.

    מיד קפצה עלי תחושת כבוד ורצינות.

     

     

     

     

     

    ובאותו הזמן בירושלים, בירת ישראל הנצחית, מתחיל רובי ריבלין, יו"ר הכנסת החדש-ישן בהכרזותיו:

    עוד בטרם התמנה לתפקיד הודיע הנ"ל כי יסיר את הוראתה של קודמתו לתפקיד האוסרת על לבישת מכנסי ג'ינס במשכן.

    מיד קפצה עלי תחושת ה"שכונה".

    תרבות ה"חפיף" וה"יהיה בסדר", חוסר הכבוד לזולת ולנבחרי העם - אלה הם הפנים הנגלים לעיני המבקרים בכנסת.

    שגרירים מרחבי העולם, משלחות מפרלמנטים אחרים, נציגי ציבור המוזמנים לישיבות בועדות, תלמידים...כולם רואים את שלל העוזרים והיועצים בג'ינס וטי-שרט.

     

     

     

     

     

    אמת, גם בארה"ב יש שחיתות בין הפוליטיקאים. אבל הרושם הראשוני הוא של אנשים מכובדים ורציניים.

    והרושם הראשוני הוא חשוב: 70% מהתדמית שלנו נוצרת אצל האדם איתו אנו נפגשים ב-30 השניות הראשונות לפגישה!

     

     

     

     

     

    בתוכנית טלוויזיה שראיתי פעם עשו ניסוי מעניין:

    לקחו אדם, הלבישו אותו פעם אחת בחליפה ועניבה ופעם אחת בג'ינס וטי-שרט.

    בשני המקרים שלחו אותו לבנק לבקש הלוואה.

    באיזה מהמקרים, לדעתכם, הוא קיבל את ההלוואה בתנאים טובים יותר?

    אם עניתם שבמקרה ראשון - צדקתם.

     

     

     

     

     

    אם אנחנו רוצים בית-נבחרים מכובד ורציני, המכבד את יושביו ובאיו, אפשר להתחיל גם מבחירת הבגדים.

    אם אנחנו רוצים התייחסות מכובדת ורצינית כלפי עצמנו, אפשר להתחיל מבחירת הבגדים.

    במאמר שכתבתי "להתלבש להצלחה" ריכזתי כמה טיפים וכללים.

     

     

     

     

     

    כשנשאל ריבלין בנושא, ענה (מתוך ראיון ל-NRG מתאריך 12/3/09):

    "הכנסת היא בית העם, וצריך לאפשר לעם לבוא בלבוש עממי אבל מכובד. יש ג'ינס שעולים 1,400 דולר , אבל יש להם חורים מתוכננים שבהם אתה רואה טפח מהגוף. כאלה יהיו אסורים בכנסת. 

    אבל יש ג'ינס שעולים 150 שקל והם מכובדים, ואותם יש לאפשר.

    אגב, בנוגע לסנדלים עוד לא החלטתי, ואשקול את העניין, משום שיש אנשים שלא עושים הבחנה בינם לבין כפכפים".

    הבעיה, רובי, היא שיש גם אנשים שלא עושים הבחנה בין ג'ינס קרוע ומרוט לבין ג'ינס "מכובד", שלא מודעים להבדלים ולא מכירים את הניואנסים.

    אגב, מקורבים לריבלין אמרו כי המליצו בפניו שלא להסיר את האיסור.

    לדברי המקורבים "ראוי שתהיה הקפדה על לבוש הולם".

     

     

     

     

    מה דעתכם?

    האם "ראוי שתהיה הקפדה על לבוש הולם"?

    או שמא "הכנסת היא בית העם, וצריך לאפשר לעם לבוא בלבוש עממי..."?

Image Workshops

תפיסת עולם: 93% ממה שאנו זוכרים בכל אינטראקציה אנושית הם מסרים לא-מילוליים - שפת-גוף, אינטונציה, קשר-עין ומראה ורק 7% מסרים מילוליים. מסרים אלה מהווים גורם מכריע בשביעות הרצון של הלקוחות מאיכות השירות

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA, ובכפוף למדיניות הפרטיות ולתנאי השימוש של Google.