כאב ואיזון מדומה
כאב פיזי, ואופן ההתמודדות עמו, הוא נושא שמטריד כל אחד מאיתנו בזמן זה או אחר של חייו. אין אדם שמצליח לעבור חיים שלמים בלי לעבור תקופה מסויימת שבה הוא סובל מכאבים כלשהם.
מומחי האגודה הבינלאומית ללימוד כאב הגדירו כאב, "כחוויה בחושתית ורגשית בלתי נעימה, הקשורה לנזק ממשי או פונטנציאלי לרקמות".
כאב הוא הדרך של המוח לפרש תחושה המתרחשת במקום מסויים בגוף. תחושת הכאב בין אם היא חדה או עמומה, נקודתית או קבועה, נוצרת בעקבות שליחת אותות למוח באמצעות מערכת העצבים. המוח מפרש אותות אלו לכדי תחושת הכאב המורגשת באזור הרלוונטי. הכאב לא חייב להיות ספציפי או באזור מסויים, כמו כאב גב, כאב בטן, אלא יכול להתבטא גם כתחושה כללית, למשל במקרה של כאבי שרירים, סימפטום אופייני של מחלת השפעת.
הכאב כנורת אזהרה
נראה שמטרת הכאב היא להזהירנו מפני נזק לרקמות ולאברי גופנו. אנו נוטים להגן על האיבר הכואב, ובכך להקטין נזק נוסף. הכאב הוא בדרך כלל סימפטום שלא עומד בזכות עצמו, ומלווה בתופעות אחרות כמו: תשישות, העדר שינה, הפחתת פעילות, הופעת רגשות שליליים ועוד. אולם במקרים רבים הכאב מהווה בעיה בפני עצמה, הדורשת התייחסות. כאב הנמשך לאורך זמן גורם באופן ישיר להדרדרות נפשית ותפקודית, לעיתים עד כדי תלות מוחלטת במערכת הרפואית ובסביבה.
תפיסת הכאב בגוף היא אישית וסובייקטיבית, וכך גם סף הכאב, המשתנה מאדם לאדם, ולכן קשה להגדיר ולתאר כאבים. בסקר שנערך בקרב בוגרים שהתבקשו לדרג את הכאבים שלדעתם הינם החזקים ביותר נקבע כי כאבי ראש- מיגרנה, כאבי גב, צוואר, שרירים, שיניים ומחזור הם הכאבים החזקים ביותר.
סוגי כאב
מקובל לסווג את הכאב לשתי קבוצות:
כאב אקוטי: כאב חד המאופיין בעצמת כאב גבוהה, מלווה לעיתים בחיוורון, בחילות והקאות, דפיקות לב מהירות ועיוות פנים, המעיד על סבל ונובע לעיתים מפגיעה, ניתוח או מחלה. הרגש המלווה האופייני לכאב כזה הוא חרדה. כאב זה שוכח לרוב לאחר כמה ימים ונעלם.
כאב כרוני: מצב מתמשך שאורך יותר מחצי שנה. הכאב יכול להופיע בעצמות שונות, מכאב הגורם לאי נוחות קלה ועד לכאב עז ואינטנסיבי, היכול להופיע באופן מתמשך, או מקרי, או כזה שחוזר על עצמו לעיתים קרובות. בכאב כרוני, הכאב פעיל במערכת העצבים במשך שבועות, חודשים ואף שנים, ועלול להתיש מבחינה גופנית ונפשית, כאשר הסיבה לכאב לא תמיד ידועה. הכאבים הכרונים השכיחים ביותר הם: כאבי ראש, כאבי מפרקים, כאב הנובע מפציעה, כאבי גב, כאבי שלד ושרירים, כאבי סינוסים, כאבי צוואר ועוד.
הדחקה ואיזון מדומה
איזון מדומה- אדם לומדלחיות עם הכאב, שהופך להיות חלק ממנו, והגוף מסתגל ולומד לחיות עם הכאב.
אנשים נוהגים במהלך תהליכי ריפוי לאמץ תהליכי הדחקה אשר מולידים מה שנקרא, איזון מדומה.
אנו נתקלים בזה כאשר אנו נוטלים תרופות מערביות. הגוף עם מנגנוני ההשרדות שלו, מביא לשיפור ולהעלמות הסמפטום, אך אינו מטפל בשורש הבעיה. זוהי הדחקה של טיפול. במצב זה הגוף נמצא באיזון מדומה ולא באיזון אמיתי. לעיתים, במצב של איזון מדומה, עם חזרת הסימפטום, הגוף נמצא בעומס של עשייה לטפל במצבי החולי החוזרים ונשנים, עד שבסופו של דבר, המחלה מתפרצת במלוא עוצמתה ומופיעה כמחלה כרונית.
התפרצות זו משמעה כאילו הגוף אומר לבעליו: "די להדחיק את בעיית הבריאות, חדל להביא לאיזון מדומה, אנא טפל בשורש בעיית הבריאות ואז אולי תחלים"..
הגוף מגיב ללחצים ברצף של שלושה שלבים:
- שלב האזעקה: כאב אקוטי, תגובה ראשונה לגורם שמפעיל לחץ או גירוי, בשלב כזה נתקל בתופעות עוריות: אקזמה, דרמטיטיס, כאב ראשוני, דלקת, חום, פעילות נמרצת של מנגנוני ההגנה, כוח חיים חזק מנסה לשמור על האורגניזם.
- שלב ההסתגלות: הגירוי ממשיך, אין תחושת משבר, הגוף לומד לחיות עם הגורם המזיק, כוח חיים נחלש בגלל סימפטומים שדוכאו מתרופות.
שלב אפיסת הכוחות: התנוונות רקמות, מחלה כרונית, הגוף עמוס רעלים, כוח חיים חלש, לעיתים מצב
במהלך חיי נחשפתי למגוון שיטות של טיפול במגע, שהביאו מזור רגעי לשרירי התפוסים אך לא טיפלו בשורש הבעיה. אני מאמינה בחיבור שקיים בין הגוף הפיזי לגוף הריגשי, נפשי ורוחני שלנו. ולרוב כשיש בעיה פיזית היא