במציאות חיינו, 55% מהאוכלוסיה חיים בסטרס שהשלכותיו הן רבות כמו: אכילה לקוייה, עייפות כתוצאה מפגיעה באיכות השינה, ירידה בתפקוד המערכות, ירידה במערכת החיסונית, חוסר אנרגיה, חוסר סבלנות, עצבנות וכו'.

סטרס כרוני: סטרס המתקיים לאורך זמן, ומאיים פיזית, רגשית או נפשית והשלכותיו הן קשות: מחליש את הגנות הגוף, מותיר את הגוף חשוף למחלות ובעיות פיזיות- שרירים תפוסים ומתוחים ויוצר בעיות אמוציונאליות ופסיכולוגיות.

מה קורה לנו בגוף כשאנו במתח:

שתי מערכות מופעלות בתגובה לגירוי של סטרס. שתיהן מתחילות במוח ומערבות את בלוטת יתרת הכליה- האדרנל שמשחררת הורמון בשם אדרנלין- העובר בדם ומעביר את המסר של סכנה מיידית "הילחם או הימלט", מופרש גם הורמון נוסף בשם נוראדרנלין וזה משפיע על בלוטות ושרירים. שני הורמונים אלו גורמים לשינויים רבים בפיזיולוגיה של הגוף- הם מעלים את הדופק, קצב הלב, לחץ דם (על מנת שיהיה יותר אנרגיה לשרירים), מרחיבים את האישונים (כדי שנוכל לראות יותר טוב בזמן סכנה מוחשית), מעכבים את פעילות מערכת העיכול, ומזרזים את חילוף החומרים, שינויים אלו מכינים את האדם למצב של סכנה מוחשית בו הוא צריך להגן על חייו.

כלומר הסטרס מדכא את כל פעילויות הגוף שמתקיימות בזמן מנוחה, כמו עיכול, הפרשת הפרשות בבלוטות, מערכת חיסונית. סטרס כרוני יכול להשפיע על ירידה בייצור הורמון הגדילה, וילדים שחווים לחץ, עלולים לסבול מהתפתחות איטית בכל התחומים.