ללמוד לנשום? למה? הרי נושמים כל הזמן !
מכירים את הכדור הזה?
שאפשר לפרוס אותו ואפשר לצמצם אותו?
גם לנו בגוף יש מנגנון כזה, אפילו שניים - שתי ריאות.
את המצב המקופל של הכדור נשווה לריאות כשהן נחות.
את המצב הפרוס של הכדור נשווה לריאות כשהן מלאות אוויר.
כשאנחנו שואפים הריאות מתרחבות, בדיוק כשם שהכדור נפרס,
וכשאנחנו נושפים הריאות מצטמצמות, בדיוק כשם שהכדור מצטמצם.
בפעילות שקטה, הריאות מתרחבות רק מעט בכל שאיפה, וחוזרות חזרה למצב המנוחה בכל נשיפה.
כשאנחנו עסוקים בספורט יש שני שינויים עיקריים בנשימה:
בכל שאיפה הריאות נפרסות הרבה יותר מאשר במנוחה, כלומר אנחנו נושמים הרבה יותר אוויר,
וגם מספר הפעמים שאנחנו שואפים ונושפים בכל דקה גדל, כלומר תדירות הנשימה עולה.
זה מין מצב 'טורבו'.
ומה אם מישהו נושם 'טורבו' כשהוא במנוחה?
לא נראה את זה, האדם גם לא בהכרח ירגיש את זה, בשבילו זה המצב הרגיל.
הוא לא יהיה מודע לנשימת הטורבו שלו, אבל הוא נושם הרבה יותר מדי ממה שנדרש לפעילות שבה הוא נמצא.
אם נשווה נשימה לאוכל - שניהם מקורות שמזינים את הגוף.
אנחנו יודעים היטב מה קורה לאדם שאוכל הרבה יותר מדי ממה שנדרש לפעילות שלו.
מסתבר שכך גם לגבי הנשימה, רק שאף פעם לא הסבירו לנו את זה.
לרוב אין לנו מושג כמה אנחנו צריכים לנשום, וכמה אנחנו נושמים.
והגוף הרי חכם, והוא מסתדר עם כמויות עודפות של אוכל.
רק שמאחורי המלה "מסתדר" מתחבא הרבה מאוד.
הגוף אמנם ממשיך להתקיים, אבל אנחנו משלמים מחירים גבוהים בבריאות שלנו, ולא תמיד מיד, הרבה פעמים רק בהמשך הדרך.
בדיוק אותו הדבר קורה עם הנשימה:
גם עם כמויות עודפות של נשימה הגוף מסתדר.
וגם כאן מאחורי "מסתדר" מתחבא הרבה מאוד.
הגוף מוצא כיצד להתגבר על העודפים האלה, ובדרך משתמש בכל מיני מנגנונים הגנה חיוניים.
דוגמאות?
בבקשה:
מכירים אנשים שנגמר להם האוויר לפני שהם מגיעים לסוף המשפט?
זה נראה כאילו אין להם די אוויר, כאילו אינם נושמים מספיק, אבל אם תסתכלו עליהם היטב תוכלו לראות שהם נושמים המון, סביר להניח שהם נושמים יותר מכם, ואולי אפילו תוכלו לשמוע אותם נושמים.
או את אלו שעולים כמה מדרגות ומתנשפים כאילו עלו 10 קומות?
למה זה?
כיוון שבשגרה הם נושמים יותר מדי, כשהם מגיעים למצב בו הם צריכים לנשום יותר אין להם רזרבות.
אדם שנושם טורבו במנוחה אין לו משאבי נשימה למאמצים גופניים.
אם נשווה את זה לכדור הפלסטיק אצלם הריאות נפרסות עד למקסימום בכל שאיפה, וכשהם צריכים לשאוף יותר אין אפשרות, אין לאן ללכת, אין לריאות לאן להתרחב.
הלאה:
אנשים שיש להם תגובה אסטמתית על הגנים.
כשהם נושמים יותר מדי הופ, התגובה האסטמתית תתעורר ותתבטא.
קל לראות את קשיי הנשימה, והאסטמתי סובל עד כדי סכנת חיים.
מי שראה אסטמתי שמקבל התקף אחרי צחוק, התעטשויות או שיעולים מכיר את הסיטואציה.
אנשים שאצלם הסינוסים רגישים עשויים להגיב על נשימה גדולה/מרובה מדי בהתקף סינוסיטיס.
ומי שנושם טורבו בלילה יהיו לו הפרעות נשימה בשינה.
ההפרעה הכי נפוצה בשינה היא נחירות, אבל כשלא מטפלים בזה בהמשך הדרך מופיעות עצירות נשימה בשינה.
ושוב, מי שראה את זה קורה יודע עד כמה זה מבהיל.
כשנוחר שהפסיק לנשום חוזר לנשום לחץ הדם שלו והלב שלו מתפקדים כבמצב חירום. כשזה קורה כמה עשרות פעמים בשעה זה מסוכן מאוד.
אלו רק כמה דוגמאות לתגובות של הגוף לנשימה שאינה מתאימה לרמת הפעילות בה נמצאים, ויש עוד הרבה.
ולכן חשוב ללמוד כיצד לנשום בריא, חשוב להסדיר את הנשימה, חשוב לתת לה את המקום הראוי לה.
הנשימה אינה סתם כך משהו שמלווה אותנו ברקע.
הנשימה קובעת את תחילת חיינו, קובעת את סוף חיינו, וקובעת את איכות חיינו בין תחילת החיים לסופם.
בריאות = "ב" + "ריאות"
לבריאות !
מאמנת מומחית לנשימה בריאה® בשיטת בוּטֵייקו, מעל 20 שנות ניסיון, ביולי 2021 יצא לאור הספר שלי: "למה אף?" כל הפרטים בקישור >> https://tinyurl.com/3c33b6uc ..............................................