נסעתי חזרה ממפגש פי-8 בכניסה לעיר שמעתי רעשון עמום, ראיתי איזה חלקיק שחור עף, ו-הרחתי ריח גומי שרוף, תוך מטרים ספורים עצרתי בשוליים, ירדתי לראות מה קרה. התפוצץ צמיג ! התפרק לחלקיקים ! שמתי משולש אזהרה צלצלתי לשרות דרכים. כשהוצאתי את הג'קט הזרחני סגרתי לי את הדלת של האוטו על האגודל (ווי איזה כחול יש לי מתחת לציפורן). אחרי איזה רבע שעה, עצרה סטיישן גדולה, מלאה עיתונים, ירד בחור ושאל מה קרה? אני: התפוצץ לי צמיג הבחור: את בסדר? אני: כן הבחור: טוב, אז מה הבעייה, נחליף צמיג אני: ???????????? האיש הטוב הזה הפשיל שרוולים, פתח ת'בגז', הוציא את הג'ק ואת הרזרבי, והחליף ת'צמיג !!!!!!!! ככה סתם !!!!!!! מטוב ליבו !!!!!!!!!!!! דיברנו קצת, אמרתי לו שגם סגרתי את הדלת של האוטו על האצבע אז הוא אמר: בכל זאת נפצעת... סיפר שהיה בדרך להביא את ידיעות לחלוקה בעיר. הודיתי לו מקרב. נסעתי אולי 2 ק"מ לאוטו דיפו, הסתבר שבורג השתפד לו בצמיג, וההמשך ידוע. וגם שהרזרבי היה כבר 'על הקצה'. עד שהרכיבו צמיגים עשיתי "חושבים": צמיג שמתפוצץ בנסיעה עלול לגרום שלא נדע אבל התאפשר לי לעצור באיטיות; תוך זמן קצר היה מחשיך אבל זזתי משם לפני; יכולתי לחכות שעות לשירות הדרכים אבל זכיתי לאיש טוב לב שעזר לי כך סתם; זה יכול היה לקרות בקצה העולם קרה כ-2 ק"מ מאוטו דיפו, חשוב כי הרזרבי היה כמעט גמור; צמיג זה דבר יקר! היה מבצע על הצמיגים... אירוע שעלול להיות קשה במיוחד, היה מלא הפתעות טובות בירכתי והודיתי למי ששומר עלי... ונשאר לי הכחול הכואב באגודל, מזכיר לי את מה שקרה, זיכרון טוב, אני מקבלת את הכאב הזה באהבה רבה...