במבט אישי
- "יש לי ציפור קטנה בלב.."אומר השיר.והציפור שמרעידה את מיתרי לבביהוא הנכד האחד המתוק שלי,שמלאו לו 10 חודשים השבוע.והוא רחוק ..רחוק ממני,אני לא יכולה להריח אותו,אני לא יכולה ללטף את ראשו המתוק.אני לא נוגעת בידיו ורגליוהשמנמנות והרכות....אני זוכה לראות אותו מידי יום בוואטסאפ בשיחת וידיאו בלבדכי בני חי בארה"ב וזו הדרך לשמור על קשר חי ולחוות את גדילתו.אני מודה יום יום על פלאי הטכנולוגיה שמאפשרים תקשורתותחושת קירבה כזו.שמאפשרים לי להיות נוכחת בחייוולראות אותו לומד להתהפך, להתיישב,להתחיל לזחול ברברס ורק אח"כ קדימה,ולצחוק ביחד על "המופע".לעשות איתו יחד "קו.קו.."ולצחוק כשהוא מסתיר פניו וחושף וצוחקקקק...למחוא איתו "מחא מחא כפיים...".. לראות אותו מגלה את קולוומשמיע קולות כל היום,נלהב מהגילוי.לראות אותו מתרומם ועושה צעדים ראשונים במיטהואח"כ מסתובב בהליכון בכל הבית נלהב וכולו חיוכים.האושר שממלא את ליבי כשאני רואה את פניו המחייכים,ילד אושר,את ידיו השמנמנות,את עיניו הכחולות הגדולות שמחייכות אלי,את הניסיונות שלו לגעת בטלפון,לגעת בי.ועם כל זה הנפש רוצה...הגעגוע גדול....אני לא איתו.אני סבתא של טלפון.....תינוק הוא פלא של העולם והתינוק הזה הוא הפלא המיוחד שלי,נפשי יוצאת אליו...כך כתבתי לפני מספר חודשים והיום אני יכולה לספר שהגשמתי ונסעתי לראותו וביליתי איתו בצמוד כחודש ימים. מילוי מצברים ל.....נכדים זה באמת משהו אחר. אושר צרוף.לייקתגובהשתפי
שרי זומר - יד ביד-אימון לילדים ונוער ליווי והדרכת הורים
ילדים – העתיד שלנו ילדים – עד כמה הם מושפעים מהסביבה בה הם נמצאים? ילדים – עד כמה קריטי שנדע לעזור להם ועד כמה הדרך שבה נעזור להם תשפיע עליהם בעתיד ? ילדים – עד כמה אנחנו ההורים חולמים שיידעו לממש