יום כיפור לפנינו, היום שנועד לסליחה ומחילה.

כיון שאיני דתית,אני רוצה ליחס את הדיבור למהות הסליחה.

הסליחה לעצמנו, הסליחה לאחר.

מה ההבדל בין לסלוח ולשכוח?

ביירון קייטי אומרת, שלנטור ולא לסלוח-
משול למי שרוקח כוס רעל ושותה אותה כדי שה"אויב" יסבול....

אני רוצה להתייחס למהות של "לשכוח" לעומת "לסלוח".

לא לשכוח ,זה לקחת זיכרון מן העבר ולשאת אותו איתנו
[כדאי שיהיה שווה ויקר לנו]

"לסלוח"-זה לשחרר את עצמנו ממטען שרובץ בתוכנו
וחוסם, ותוקע,ומזיק לנו ומחבל בחיים,בהתנהלות הבריאה שלנו.

מי ששומר טינה ולא סולח דומה לאחד שסוחב על גבו

שק תפוחי -אדמה 
ולא מרפה ממנו, כל הזמן,לכל מקום,

וכופף ושובר גבו בעיקשות,
עד שתפוחי האדמה נרקבים ומצחינים..

על מי זה הכי משפיע אם לא  על הסוחב...?

אם איננו סולחים, אנו תקועים עם אנרגיה רעה.
ה"אויב" לא בהכרח יודע בכלל או נפגע.

לא בכדי אנו אומרים " זה אוכל לי את הלב,

זה אוכל לי את הבטן"..
זה אכן כך. זה מזיק לנו ריגשית ופיסית.

לכן כדאי לנו מאוד לסלוח, לנקות את עצמנו, 
להקל עלינו מדברים ששייכים כבר לעבר. 
זה לא אומר שחייבים לשכוח, 
לעיתים כדאי ובמקרים אחרים לא.

אך לסלוח 
[בתוך עצמנו, בינינו לבינינו,זה לא חייב להיות מול האדם הנסלח] 
זה תהליך מבריא ומשקם בשבילנו.
זו עצמאות מעצמנו ובשבילנו.

אומרים ש"שתיקה שווה זהב" 
ואני אוסיף "סליחה שווה זהב".

הסליחה אינה קשורה ליום או תאריך.

זה תהליך שנכון לעשותו בכל עת.

אך יום כיפור הוא הזדמנות פז להתמקד בעניין ולשחרר...

שרי זומר
יד ביד-אימון ילדים,נוער והורים
0544-633715
https://www.facebook.com/sarizommer4u

הכנס טקסט כאן