סוף שנה או- מה מטריד את ה"קטנים" האלה?

אנחנו "הגדולים" חושבים שכל העולם יושב על כתפינו,

והילדים,כף להם.

אילו דאגות כבר יש להם???

ובכן,טעות!

איך כתבה המשוררת?

..."צר עולמי כעולם נמלה..."

הם חיים בתוך עולמם,עם פרספקטיבה מוגבלת.

בתוך זה הפרופורציות שלהם לראות דברים,

שונה משלנו, המבוגרים.

הדברים שנראים לנו פעוטים,נראים להם גדולים

כמו מבעד  לזכוכית מגדלת.

ואתן לכם דוגמה:

היגיעה אלי בסוף שנה,ילדה בת 7

מוטרדת מאוד ועצובה.

וכך אמרה בשיחה שלנו:

"נגמרה השנה,ואני עולה כיתה.

מה יהיה אז?

 איפה זה יהיה?

עם מי אשב?

מה יהיה עם כל החברות שלי?

כולן תישארנה?

מי תהיה המורה?

כל כך אהבתי את המורה השנה,

והתרגלתי לחדר, ולקומה, ולחברה שישבה לידי..

אולי יהיה לי קשה בלימודים עם החומר החדש...

הכל מתפרק לי ואני לא יודעת

איך זה יהיה...

זה מבלבל ומפחיד אותי."

אתם מבינים,לנו זה נראה ברור וטריוויאלי.

לה מתפרק העולם המוכר לגורמים..

זה מכניס למתח וחששות.

אז מה אנחנו "הגדולים",המבוגרים

 יכולים לעשות?

קודם כל,להיות אמפטיים לילד

וקשובים לדאגה ולמצוקה שלו.

לא לבטל אותו באמירה:

"זה כלום,אין מה לדאוג,

זה יהיה בסדר.."

שנית-

לשוחח איתו

ולהכין אותו לשינוי.

להבהיר איתו את האפשרויות הקיימות,

במקום שלו חסרה  הפרספקטיבה.

הבהירו לו

ש"סוף הוא התחלה של משהו אחר.."

שזה פותח אפשרויות,מרענן ומחדש...

מאפשר חברים חדשים ומעניינים,

כיתה שיכולה להיות יפה ונעימה...

הדגישו את החיוב.

שלישית-

חשוב לתכנן את "החופש הגדול"

 [איך?-יבוא בפוסט הבא]

ולהתכונן לשנה הבאה,בהכנת דברים:

ילקוט,מכשירי כתיבה ,צבעים,קלמר חדש....

כהורה  יש להיות קשוב ומכיל לחששות הילד,

יש להכניס התלהבות,תקווה ורוח חיובית לקראת הבאות.

אם אינכם בטוחים באיך לעשות זאת,

רוצים עצה, הנחייה...

פנו אלי ואסייע בשמחה.

 שרי זומר
יד ביד- אימון והעצמה לילדים,נוער והורים
0544-633715
https://www.facebook.com/sarizommer4u

הכנס טקסט כאן