מעברים....

אומרת לי חברה שביתה מתגייסת בקרוב,

שעולים בה כל כך הרבה חששות וספקות,

היא דואגת איך היא תישן בלילה

 כשביתה האהובה תהיה רחוקה,

היא לא תוכל להציץ לחדרה ולראותה

 ישנה שם בנחת, לשמוע את ה"שלום"

המתנגן שלה כשהיא נכנסת הביתה...

היא לא תשב איתם בארוחות...

והבת,מה עובר עליה?

היא ניתקת מאזור הנוחות שלה,

מהסביבה המוכרת,הידועה, המחבקת,

מהחברים,משיגרת היום יום.

היא יוצאת לדרך חדשה,מקום חדש,

אנשים זרים,מערכת תובענית.

איך תסתדר?

איך תסתגל לחיים בשיתוף עם הרבה בנות?

איך תתמודד עם ציות לפקודות ומפקדים?

איך תרגיש כשהיא רחוק מהבית,מהמשפחה,

מסדר היום הכל כך שונה?

האם תקבל את התפקיד שהיא רוצה?

במקום שהיא רוצה?

ואם לא-איך תתמודד?

כל כך הרבה שאלות מעוררים בנו מעברים,

כל כך הרבה סערת רגשות יש בפנים.

מפחיד לצאת מאזור הנוחות הידוע,המוכר,

אל עולם ה"לא ידוע",החדש, האחר.

מתערער לנו הביטחון,

מופר השקט של השיגרה.

אנחנו לא בטוחים שיש לנו כלים

להתמודד  ואיך נרגיש עם זה.

אם יש לכם שאלות ורצון לצאת לדרך

מוכנים ומצוידים בכלים,

גם ההורים וגם הצעירים

,פנו אלי ,אעזור בשמחה ובזמן קצר.

שרי זומר

הכנס טקסט כאן