אנו נתונים בשבוע של בין "יזכור" ל"יזכור". 
עוד לא סיימנו לזכור את השואה, [ ואת ניצוליה,לצערי, אנו פחות זוכרים בימים אלה במדינתנו] והנה אנו זוכרים את חללינו,את חיילינו,את מלחמות ישראל, המדינה. 
וכן, עלינו לזכור ולא לשכוח, 
כי העולם ממשיך להתקיים, והחיים זורמים,
וכמו שתראו בתמונות שאני מצרפת כאן, הטבע מוריק ופורח.. 
והרוח נושבת והדגלים מתנופפים....
וכן ,חשוב לזכור ולא לשכוח, כי במותם הם נתנו לנו את החיים,
ואנו אמורים לחיות עם תקווה ושמחה והכרת תודה על מה שיש ועל ההמשך,
כי אחרת זה חסר טעם ותכלית.

אני רוצה להתייחס למהות של "לשכוח" לעומת "לסלוח".

לא לשכוח ,זה לקחת זיכרון מן העבר ולשאת אותו איתנו
[כדאי שיהיה שווה ויקר לנו]

"לסלוח"-זה לשחרר את עצמנו ממטען שרובץ בתוכנו
,וחוסם, ותוקע,ומזיק לנו ומחבל בחיים,בהתנהלות הבריאה שלנו.

מי ששומר טינה ולא סולח דומה לאחד שסוחב על גבו שק תפוחי -אדמה 
ולא מרפה ממנו, כל הזמן,לכל מקום,וכפוף ושובר גבו בעיקשות,
עד שתפוחי האדמה נרקבים ומצחינים..
.על מי זה הכי משפיע אם לא לסוחב...?

אם איננו סולחים, אנו תקועים עם אנרגיה רעה.
ה"אויב" לא בהכרח יודע בכלל או נפגע.
לא בכדי אנו אומרים " זה אוכל לי את הלב, זה אוכל לי את הבטן"..
זה אכן כך. זה מזיק לנו ריגשית ופיסית.

לכן כדאי לנו מאוד לסלוח, לנקות את עצמנו, 
להקל עלינו מדברים ששייכים כבר לעבר. 
זה לא אומר שחייבים לשכוח, 
לעיתים כדאי ובמקרים אחרים לא.

אך לסלוח 
[בתוך עצמנו, בינינו לבינינו,זה לא חייב להיות מול האדם הנסלח] 
זה תהליך מבריא ומשקם בשבילנו.
זו עצמאות מעצמנו.

אומרים ש"שתיקה שווה זהב" 
ואני אוסיף "סליחה שווה זהב".

יצאנו כבר מעבדות לחירות,וכעת פנינו לעצמאות

אז חג עצמאות שמח !

שרי זומר
יד ביד-אימון ילדים,נוער והורים
0544-633715
https://www.facebook.com/sarizommer4u