אז מהם מעברים? מעברים הם שינויים מפעילות אחת לאחרת. מה שנראה לנו טבעי וקל, יכול להיות לא פשוט עבור ילד עם הפרעת קשב. למשל: בבית הספר יציאה מהשיעור בכיתה להפסקה וחזרה לכיתה דורשים מעבר מישיבה שקטה להתפרקות של אנרגיה ומשחק חופשי ואז ברגע אחד של צלצול, מעבר חד ממשחק אנרגטי לישיבה שקטה. עבור מי שהמוח שלו נוקשה זה לא פשוט.

גם בבית להתנתק מהטלוויזיה ולעבור לארוחת ערב, מה שעבורנו נראה מובן מאליו, דורש הסבה של הקשב. עבור הילד זה כמו להזיז ספינה ענקית וכבדה ממסלולה, דורש זמן ומאמץ. אז מה עושים?

*הכנה מוקדמת: אם אנחנו יודעים שבעוד רבע שעה צריך לצאת, נגיד לילד שיתכונן. ונזכיר לו, אם צריך גם 5 דקות לפני.

*נוודא שהוא שמע אותנו: נעמוד בינו ובין הטלוויזיה, נראה שהוא מביט בנו, או נשים לו יד על הכתף כדי לקבל את תשומת ליבו. אם נצעק לו מהחדר הסמוך, רוב הסיכויים שהוא לא יישמע אותנו.

*הכנה עוד יותר מוקדמת: רובנו לא אוהבים להיות מופתעים, ואנשי הקשב עוד יותר, כי רוב היום יום שלהם הוא הפתעות והם זקוקים לעוגנים. אז אם אתם כבר יודעים שמחר הולכים לקניות ובשבת לסבתא, ספרו לילד על זה כדי שיהיה לו זמן להתארגן.

*ובבית הספר, לפני הכניסה לכיתה, למדו אותו לספור 10 נשימות בכניסה לכיתה או מצאו מה יכול להרגיע אותו כדי שיוכל להתיישב לשיעור ולהחליק מעט את המעבר.

*והכי חשוב שאלו אותו מה יכול לעבוד, יש להם המצאות מופלאות.