אחת מתופעות הלוואי של הפרעת הקשב היא שינה לא טובה. ובינינו, איך אנחנו מרגישים אחרי כמה לילות בלי שינה? עייפים, עצבניים, עם קושי להתרכז… נשמע ממש כמו הפרעת קשב.

שנת הלילה בנויה מכמה מחזורים שבסוף כל אחד מהם אנחנו צריכים להירדם מחדש, ולכן בעצם הדבר הכי חשוב בשינה הוא ללמוד איך להירדם. אם הילד שלכם ידע להירדם בעצמו והסביבה שלו תהיה נוחה לכך הוא יתעורר פחות במהלך הלילה. אז איך עוזרים לו:

יוצרים טקס שינה קצר ורגוע תלוי בגיל, סיפור, ליטוף, שיחה קצרה, קריאה של ספר בעצמו, שלאחריו מאפשרים לו להירדם לבד. אם הוא רגיל לנוכחות של מבוגר בהירדמות הוא יזדקק לה גם כשייתעורר באמצע הלילה ואז לא יוכל לשוב ולהירדם. *לפחות שעה לפני השינה לא להיות מול מסך, האור שמוקרן מהמסכים מעיר את המוח ומקשה על ההירדמות.

*לא לאפשר לילד להירדם מול הטלויזיה, ובכלל עדיף שלא תהיה טלויזיה בחדר.

*כשעה לפני השינה להתחיל להכניס אוירה של לילה לבית. אחרי ארוחת הערב לעבור להנמכה של  אורות, הנמכה של מוזיקה ורעש, מקלחת נעימה. לתת תחושה של רוגע ושקט. זה מאפשר שחרור של מלטונין, ההורמון הטבעי שאחראי על השינה שלנו.

*לנסות להקפיד על שעה קבועה של כניסה למיטה ושעה קבועה של קימה בבוקר.

שינה טובה היא אחד הדברים שמאפשרים לנו להתרכז ולהעביר את היום באופן נעים יותר. גם עבורכם וגם עבור הילדים.