אחרי שהרגעתם את עצמכם, אתם יכולים לעזור לילדים:

1.הילדים לומדים כיצד להגיב למצב על ידי צפייה בתגובה שלכם. השתדלו להפגין התנהגות רגועה. אם הם ייראו שאתם נינוחים, הם יהיו נינוחים בעצמם. אם קשה לכם להפגין נינוחות, נסו לנהל את השיחות עם החברים שלכם (שהן מאוד חשובות ונחוצות) מחוץ לטווח השמיעה שלהם.
2. תנו לילדים תשומת לב. שאלו אותם על רגשותיהם – הקשבה מצדכם מספקת לילדכם הזדמנות להביע את חוויותיו ולחוש בטחון וקרבה. עודדו אותם לספר. גלו הבנה ואמפתיה. אל תגידו שזה שטויות ויעבור. פשוט תקשיבו להם.
3.התאימו את המידע אותו אתם מספקים לגילו ויכולתו של ילדכם. ספרו את האמת, היו ממוקדים ואל תרחיבו יתר על המידה. עודף מידע עלול לבלבל ולגרום לתחושות פחד וחוסר בטחון. גם הסתרה יכולה לעורר פחד. לכן היצמדו לאמת וליכולת ההכלה של הילד.
4. הגבילו את חשיפת הילדים לאמצעי התקשורת – הימנעו מחשיפת יתר של הילד לתכנים מעוררי חרדה. לא צריך להשאיר את הטלויזיה פתוחה על ערוץ שמשדר חדשות כל היום. אפשר ואפילו רצוי לצאת החוצה לעשות פעילות גופנית.
5. נסו לשמור על שגרה. שמרו ככל הניתן על הרגלים קבועים, זמני ארוחות ושינה, על מנת להרגיע את תחושת חוסר השליטה וחוסר הוודאות הנגרמת מן המצב.
6. אפשרו לילדים לבצע משימות ולקחת על עצמם תפקידים בהם הם יכולים לעזור. תחושת הערך העצמי שלהם תאפשר להם להתמודד טוב יותר עם החששות ותחושת חוסר האונים. והם גם יהיו עסוקים בדברים חיוביים שמעלים את תחושת המסוגלות והערך שלהם.
7. היו רגישים לסימני מצוקה - השלכות של מצבי חירום ומשבר, עלולות לכלול תגובות פחד, הפרעות שינה וסיוטים, תחושת כעס ותוקפנות, תלונות על כאבים עוררות ופעילות מוגברת או לחילופין הסתגרות, הימנעות ושקט.
בקרב מתבגרים יש להקפיד ולשים לב להתנהגות חריגה כמו הפרעות אכילה ושינה והפגנות כעס חריגות. במקרים כאלו שנמשכים לאורך זמן כדאי לפנות לסיוע.

ולסיום, שוב בחזרה אליכם ההורים, מנהיגי הבית. שימו לב למצבכם הרגשי – אתם המשענת של ילדכם, עליכם לשמור על עצמכם.
שמרו על שגרה והקפידו על תזונה בריאה, שעות שינה מספקות ושילוב פעילות משמעותית ומפיגת לחץ בסדר יומכם. הרחיבו את מעגלי התמיכה ושתפו בני משפחה וחברים ברגשותיכם.

אשמח לשמוע על הרעיונות שלכם לשמירה על הילדים בימים אלו.