לאחר שקראתם את הבלוג על "הזברה" ,עכשיו הכירו את ה"דורבן"... בוודאי תשאלו את עצמכם, מה הקשר, בין אותו מכרסם חביב לטיפולי גוף- נפש?.. . אומנם אני חובבת בע"ח,אך מדובר הפעם בסימפטום ,המופיע בעקב כף הרגל- עקשני וקשה למגע כף היד. בדריכה-כואב מאד,דוקר, מגביל בתפקוד ולעיתים לא פשוט להיפתר ממנו. מה זה “דורבן“? דורבן הוא מצב דלקתי של הרצועה האורכית בתחתית כף הרגל. במקרים מסוימים היא עוברת תהליך ניווני שגורם להופעת תהליך דלקתי ובמקרים מסוימים גם להופעת זיז גרמי (הסתיידות) שנראה בצילום כמו קוץ ולכן נטבע המונח דורבן. מהם דרכי הטיפול בתופעת הדורבן? ישנם טיפולים רבים המוצעים כיום לריפוי הדורבן.חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות.. במה ואיך אני מטפלת? אני מטפלת במצבים הנקראים "אפורים"-מצבים כרוניים. סימפטום כרוני מתבטא בכך שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב. קיימים מצבים בהם התרופות הקונבנציונליות, לא מרפאות את הסימפטום הכרוני ,אלא "מדכאות" אותו מלהתפרץ . סימפטום כרוני מתבטא בהיבט הגופני בצורות הנ"ל: 1.התקפי אסטמה 2.מיגרנה שחוזרת על עצמה 3.כאבי גב 4.אולכוס 5.צרבות ועוד... בהיבט הנפשי-רגשי: 1.קנאה 2.יאוש 3.התקפי זעם 4.דימוי עצמי נמוך ועוד... כשאדם מגיע אלי לטיפול עם סימפטום כרוני, האבחון והטיפול ההוליסטי שלי מיושם בארבע רמות שונות בחיי האדם: 1.הגוף המנטאלי והרוחני –מחשבות,אמונות,דעות. 2.הגוף המבצע-עשיה ורמת ביצוע. 3.הגוף הרגשי,היסטוריה. 4.הגוף הפיזי- צרכים. נחזור "לסיפורו של דורבן"... הגיע אלי גבר כבן 65 לטיפול בדורבן שהכאיב לו מאד, אחרי טיפולי פיזיוטרפיה ועוד... בעבר טופל אצלי באותו סימפטום,אך כעת הופיע בכף רגלו השניה. הסיבה:כשפצע בנפש לא נרפא,הסימפטום חוזר, או לחילופין מופיע בצורות אחרות. עקב כף הרגל(המקום בו הופיע הדרבן) ברמה ההוליסטית-משקף את החיבור שלנו לאדמה ומייצג רמת צרכים: פרנסה,בית, היכולת שלנו לנוע ממקום למקום,מעברים,יכולת הישרדות, ,התמדה,היכולת שלנו להסתדר ולהשתלב בתוך מסגרות,פראקטיות. הדרבן בכף רגלו של אותו גבר, ביטא את הצורך הלא מודע שלו "להישתל עוד יותר עמוק באדמה" -המשקף פחדים ברמה של הישרדות, ביטחון בסיסי, מסגרת ,תקיעות וחוסר גמישות לנוע בין מצבים. כייוון שהדורבן מכאיב לו ,הוא "דורך ונתקע באותו מקום" ולא יכול לזוז. הסימפטום בא להעירו. באבחון מעמיק ראינו, שבמהלך החיים אותו גבר שקע בשגרה נוחה ומזמינה של"בית- עבודה". עבודתו הנוחה בה הוא עובד שנים רבות , גובה ממנו מחיר של רוטינה אפורה, שעמום,עייפות וחוסר התלהבות.הוא התעלם מכך,נעשה אדיש לעצמו ולצרכיו האישיים.אדישות זו השתקפה בשריון השרירים שבנה סביב גופו ובהופעת אותו "זיז גרמי"-דרבן- בעקב ,הסתיידות והתנוונות ,בכדי לא לחוות את הפחד ואת הצורך הקיים בו לזוז וללכת קדימה. אותו גבר למד רבות, אך כל מה שלמד, עניין אותו ל"רגע" ואח"כ נעשה אדיש לכל הידע הרב שצבר. הדבר בא לידי ביטוי בתחומים נוספים בחייו. במסע שאנו עוברים-הדורבן נעלם... אך הוא נשאר לתהליך מתמשך יותר, על מנת לחדור את מעטפת שריון האדישות שיצר סביבו וללמוד להיות במגע וקשר מחודש עם החלקים המתלהבים,הסקרנים,ההרפתקניים, החמים הקיימים בתוכו בשפע. קורא יקר השינוי מתחיל רק בנו וזו לא קלישאה. הגבר שבא אלי הוא בן 65. .."גיל זקן אינו התרחשות טראגית...כל שלב בחיי אנוש הוא צעד לפנים בשביל שאין לו סוף. החיים הם התחדשות עצמית...נצחיים,בלתי ניתנים למחיקה"... (כוחו של התת- מודע/ד"ר ג'וזף מרפי). הדרבן בטא אצל אותו אדם-התנוונות,הסתיידות,הזדקנות. מזמינה אותך לקום מהכורסא הנוחה,לבוא אלי, ולבטא את עצמך בעוצמה. באהבה אני.