"מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?"... אחרי תהליך של ניסוי ותעייה, בו הזברה לובשת ופושטת, בגד אחרי בגד- היא מוצאת שכל לבוש אחר, חם מדי,מסורבל מדי,מפואר מדי עבורה. ביום השביעי היא קמה "ובטרם פשטה את הפיז'מה ישבה וחשבה וחשבה וחשבה"... היא בוחרת לוותר לגמרי, להשלים עם עצמה ולקבל את פיז'מת הפסים שלה. ..."ומאז איש אינו שואל מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה".. -האם גם את קמה לעיתים בבוקר וחושבת במרירות על גופה החטוב והמשגע של החתיכה שישבה מולך בבית הקפה ולמה את...? -האם אתם קמים , לעתים ,בזעף בבוקר ומהרהרים בעייפות, בסקס הסוער והמסעיר, שצפיתם ביחד בסרט אתמול בלילה "ולמה, לעזאזל, לכם..."? בתרבות המערבית,בפרסומות השונות ,בשיטות ובתהליכים מסוימים מספרים לנו: "שרק אם נעשה את המאמץ הדרוש ורק אם מאד, מאד נרצה הכל תלוי ברצון שלנו- נהייה יותר רזים,יותר בריאים. יותר מיניים,יותר מסעירים, יותר צעירים,יותר עשירים".. מה שאנחנו זה לא מספיק. מתוך משבר ולמידה אישית ראיתי דרך עצמי שרק כשהייתי מוכנה לקבל לגמרי את.."פיג'מת הפסים שלי": -הגוף השמן או הרזה שלי -הזוגיות שלי -הילד לקוי הלמידה שלי -הכסף שיש לי או אין לי התחיל מעגל של שינוי אמיתי, עמוק ומשמעותי בחיי/ מהו תהליך של קבלה? תהליך של קבלה קורה, כשאנחנו מוכנים להיות בחמלה והתפייסות עם עצמנו ולהבין שהמציאות שלנו היא לא בשליטתנו : -לא בחרנו במודע בצבע העיניים שלנו. -לא בחרנו במודע בהורינו. -הזברה לא בחרה במודע בפיג'מת הפסים שלה. -ואת ואתה לא בחרת במודע בהרגלים ובתבניות הפוגעות בך. כשאני מסכימה להיות בהתבוננות ולזהות את משפטי הביקורת והשיפוטיות הטבועים בי, את התלונות האינסופיות שלי על עצמי וסביבתי ולהתיידד אתם, הדבר מאפשר להסתכל באופן ישיר על התבניות, הדפוסים הקיימים בי שפוגעים בי ובסביבתי. אני מסכימה לראות את הילדה הקטנה שבתוכי. ובוחרת לתת לה יד: -במקום לדחות אותה-לחבק אותה. - במקום לבקר אותה-לעודד אותה. --במקום לרמוס אותה- לטפח אותה. -במקום להתלונן עליה -לתמוך בה. אני מתחילה לזהות, להבין ולקבל יותר ממי שאני. מתחיל להכנס לחיי שפע,שלווה, שמחה ,ביטחון,הרמוניה ו...כן ניסים קורים! לעתים צריך קצת לעבוד עליהם... מעניין אותך לדעת יותר? מעניין אותך לקבל כלים מעשיים בכדי להצליח בתהליכים המאתגרים הללו? אני יותר ממזמינה אותך ליצור קשר ויחד נתחיל לבחור מה את/ה רוצה להעצים בחייך. באהבה, אני.