"התמכרות", "אכילה רגשית", "אורח חיים בריא"... מילים, מילים, מילים... גדלתי עם המילים האלו. הן חלק בסיסי מתפיסת האני שלי. מי אני? מה אני מסוגלת, ובעיקר, מה אני לא מסוגלת. ומול האוכל, אני לא מסוגלת. נוצרת בי הבנה, מעורפלת בינתיים, שפענוח עמוק של הקשר שלי עם האוכל דורש שפה אחרת. לשכוח כל מה שתמיד ידעתי. את כל המובן מאיליו. להפסיק לפחד ולברוח מהאוכל. הוא בכל מקרה תמיד משיג אותי בסוף. אז מעכשיו-הכל מותר! אין "אוכל טוב" ו"אוכל רע". אין רגשות אשם, אין כישלון, אין לאכול בלי להרגיש... אני יוצאת לפגוש אותך, אוכל יקר. במסעדה, בבית קפה, בסופר, במקרר. להיפגש, להתיידד, להכיר, לטעום... אני לא באמת אוהבת לאכול. לא באמת מרגישה את הטעם. אז הגיע הזמן להכניס קצת אהבה לעניין, אהבה לאוכל. אהבה לעצמי. מחשבה מפחידה, החופש הזה... בשבוע הבא אשתף בחוויות... כמו בכל שבוע, אני מצרפת מאכל שאני אוהבת. השבוע השתעשעתי עם הבלנדר. יצרתי שילובים לא קונבנציונליים ו"ריסקתי להם את הצורה"... הסביבה הקרובה הגיבה בדאגה. לא הבינו את החדשנות... אני משתפת אתכם בשני מתכונים שאהבתי. קצת שונים. מקווה שתזרמו. -1.מלפפון, תפוח, בננה, תמר,חלב, קרח. הכל בבלנדר. -2.גיבץ' (ירקות מבושלים. מה שיש בבית: גזר, קישואים, בצל, חצילים, עגבניות...) גבינה לבנה. ביחד, מערבלים בבלנדר. מוזגים לכוס גדולה ויפה, קש, ושותים בהנאה. בתיאבון!