בשאלה הזו אני פותחת כמעט כל הרצאה, הדרכה, התנסות שאני מעבירה.

ברוב המקרים יש אחד או שניים שיודעים משהו; אחד מספר שזו שיטת התעמלות-תנועה. שיטה איטית. לכאבי גב ומבוגרים.

השני אומר משפט בן 5 מילים: בן גוריון עומד על הראש.

מידי פעם יש עוד כמה אנשים בקבוצה ש"פעם התעמלו" או "אשתו עושה את זה" או "שמע מחבר" או בשכונה.

ויש כאילו שלא יודעים כלל מה זה ולעיתים אף קשה להם לבטא את השם הלא פשוט הזה.

יש מפגשים מפתיעים - שם מספרים לי שהכירו את האיש עצמו כי גרו בשכנות עימו,  או שאני למדה כי האדם שמולי בימים כתיקונם משתתף בקבוצה פעילה אצל מורה מוסמך בשיטה.

מ-מפגשים מהסוג הזה אני יוצאת נרגשת.

לאחר שעונים על שאלת הפתיחה שלי מתפתח מיני-דיון שאחריו אני מספרת בכמה משפטים על האיש שלא זכיתי להכיר.

הוא עסק בפיזיקה שימושית. למד, לימד וטיפל דרך תנועה פונקצונלית. דיבר על איכות חיים ותנועה ובעיקר לימד שאין דבר כזה "בלתי אפשרי".

האיש שכתביו נמצאים אצלי על המדף הקרוב למיטה, מעל שולחן העבודה  ומשפטים מתובנותיו ורעיונותיו נמצאים איתי בכל שעה ובכל מקום.

אני נהנית מהמפגשים הבלתי אמצעיים הללו שלי עם אנשים.

אני נרגשת בכל פעם מחדש להביא את השיטה של פלדנקרייז לסוגי קהל שונים שלא היו פוגשים בו אלמלא הגיעו להרצאה שלי.

..."להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, את הקשה לקל, ואת הקל לנעים"... (משה פלדנקרייז) 

...וההמשך יבוא....