רלי ארין הורות נינוחה ובטוחה - ייעוץ משפחתי והדרכת הורים

אמא יקרה, נראה שהתשובה טמונה כבר בשאלך. מגיל צעיר ילדייך התרגלו לקבל הכל מבלי להתאמץ ולא למדו לשאול את עצמם איך הם יכולים לתרום לבית ומה ביכולתם לעשות למען אמא. מציעה לך לשנות בהקדם את המצב ולהרגיל אותם שאמא היא לא רק "אובייקט בשירות הילדים" . קיימי איתם שיחה בה תאמרי שלא נעים לך היחס המזלזל ומעכשיו יתקיימו בבית כמה שינויים. חשוב שהשיחה תהיה באוירה נעימה : שתפי אותם בהרגשתך הלא נעימה ואל תכעסי עליהם כי זו לא אשמתם, כך הם הורגלו מגיל צעיר. הציעי להם לבחור 2 מטלות בבית שמתאימות לגיל ולטמפרמנט שלהם . בנוסף, בקשי מידי פעם שיכינו לך כריך מפנק או קפה חם (מי רוצה להכין לי ...?) בכל גיל ילדים יכולים לעזור ולתרום לבית. בגיל צעיר הם מאד רוצים וחשוב לאפשר להם גם אם הביצוע לא מושלם. בגיל בוגר יותר הם פחות רוצים, אך יותר מבינים את הצורך. אם הם מסרבים לשתף פעולה. החליטי מה את עושה ומה לא והכריזי על כך.

את צודקת, כעס הוא רגש טבעי והוא תוצאה של רגשות אחרים כגון תסכול, אכזבה וחוסר אונים. מטרת ההדרכה אינה להכחיד את הכעס (כי זה לא אפשרי) אלא ללמוד לשלוט בו ולהפחית את תדירותו. כאשר את מבינה איך הילדים מפעילים אותך, מה הסיבות להתנהגותם ואת יודעת איך להגיב - תרגישי פחות תסכול וחוסר אונים ובאופן טבעי - גם פחות כעס. יהיו עוד מספיק פעמים שתכעסי, אך כל פעם שהצלחת להגיב לא בכעס, הרווח כולו שלך ושל משפחתך.