מכתב מרגש שקיבלתי מאמא שעברה בעזרתי תהליך,
אני שמחה שיכולתי להיות שם בשבילך:

ההיריון שלי היה מושלם, עבר כל כך בקלות ובכיף כך שהייתי בטוחה שהלידה שלי תעבור באותה זרימה מהנה. בשבוע 41 3 הגעתי לבית החולים לזירוז. אחרי לילה של צירים הגעתי בבוקר לחדר לידה.
פתיחה מלאה ועדיין התינוקת לא רוצה לצאת. נתנו לה הרבה צ'אנסים עד שהחלו האטות בדופק ומפה החלה חוויה קשה.
הרדמה מלאה וניתוח קיסרי חירום.
התינוקת ב...חוץ ואני אי שם בחדר התאוששות, לבד.
עוד במהלך ההיריון ידעתי שאני רוצה להניק. החלטתי שאני רוצה להניק.
אבל אף אחד לא מסביר לך מה קורה במצב של לידה לא "רגילה". אף אחד לא מסביר שלחלב לוקח יותר זמן להגיע לאחר ניתוח קיסרי ואף קורס תיאורטי על הנקה וחשיבותה לא מכין אותך לדבר האמיתי.
עברו עליי ימים לא קלים בבית החולים. שעות על גבי שעות של הנקה, בלי ייעוץ כלל. הנקתי בהנחה שאני יודעת מה אני עושה.. לא לגמרי ידעתי.. אף אחת לא לגמרי ידעה.
ביום השני לאשפוז שלי במחלקה, התינוקת העלתה חום ובכתה נורא. האחות של התינוקייה האשימה אותי שאני מרעיבה את התינוקת בגלל שאין לי מספיק חלב ואני מתעקשת על הנקה מלאה ובגלל זה יש לה חום והיא בוכה ככה.
יום שלם בכיתי.
ואז החלטתי שאם אני מתכוונת להילחם על ההנקה שלי אני צריכה לעשות מעשה. שאלתי שאלה בפייסבוק וקיבלתי המלצות שונות. עוד באותו יום בעלי יצר קשר עם טל.
טל הגיעה באותו ערב לבית החולים. פגשה אותי כשאני נפוחה, פגועה, בוכייה ומבולבלת.
בפגישה הזו החלה ההוויה שלי להשתנות. עד אותו זמן התמלאתי בכזה חוסר בטחון שממש פחדתי לעזוב את בית החולים.
טל החזירה לי את האמונה והביטחון בעצמי. אפשרה לי "לשפוך" כל מה שהיה לי. לראשונה דיברתי על התחושה הקשה מהלידה שלה לא ציפיתי. גיליתי שיעוץ הנקה לא מסתכם בחיבור לציצי וקולות יניקה. הוא מורכב מהקשבה, חיזוק, מציאת העצמי החדש. טל פשוט הייתה שם בשבילי כשהייתי צריכה. היא הייתה קול ההיגיון והעוגן היציב בין סערת ההורמונים והרגשות.
הרגשתי שיש לי אל מי לפנות. שאין שאלה מטופשת מידי. שאין דבר כזה "להציק". לאחר שהשתחררנו מבית החולים טל הגיעה אליי הביתה בשעות לא שעות, זמינה בהודעות כל הזמן, תמכה, עזרה, התבוננה ונתנה עצה. בזכות העצה שלה, להיות 24 שעות רק אני והתינוקת, לפי בקשת היניקה שלה, לפי האינסטינקטים שלה, הרגשתי שאני והתינוקת, מאיה המתוקה שלי, מתחברות באופן עמוק יותר.
עוד מעט מאיה ואני נחגוג 4 חודשים של הנקה מלאה. לא היה קל כל הזמן. היה קשה לשחרר ופשוט לסמוך על הגוף שלי שייצר את מה שהוא צריך בשביל מאיה. טל לימדה אותי לסמוך על עצמי ולסמוך על מאיה.
זו באמת החוויה המעצימה והמדהימה ביותר שהייתה לי בחיי.
אני יכולה להגיד בלב שלם, שזה המון המון בזכות טל.
תודה.