האני הפנימי והאמיתי- זה המקום האוטנטי שלנו: כשאנחנו שמחים אנחנו שמחים, כשאנחנו עצובים אנחנו עצובים. ילדים מטבעם מחוברים לעצמם בכל רגע . כשאנחנו מחוברים לאני הפנימי שלנו, אנחנו יודעים מה טוב בשבילנו באותו הרגע, זה מקום בטוח שממנו אנחנו יכולים לפעול בצורה קלה יותר. חשוב לזכור שלכל אחד מאיתנו יש אותו ומה שהרחיק אותנו משם אלו הקשיים, הטראומות וההרגלים שיצרנו כדי להגן על עצמינו.

אז מה עושים?

נזכרים בחוויה משמחת, ומרגישים אותה בגוף. אחרכך מעצימים את החוויה, נותנים לה לגדול בתוך הגוף ומתבוננים. "מי אני במצב הזה?" איזו איכות (כבוד, יושרה, הגינות וכו'...) חשים במקום הזה?  ואז מוצאים מילה או צבע או צורה שמתארת את התחושה. תשארו עם התחושה כמה זמן שאתם רוצים ותזכרו את המילה שמזכירה לכם את התחושה.

כאשר סיימתם ואתם חיים, תזכרו את המילה שבחרתם כדי להרגיש את השמחה האמיתית ואת האני אמיתי שלכם