סיפור מהקליניקה - חלק ב' 💜

בפגישת האימון שבוע לאחר מכן,

התסמינים הגופניים לא נעלמו כליל כמטה קסם. 🙃

אמנם, המתאמנת שלי העידה על כך -

* שהסחרחורות אינן

* שהתקפי הבכי הפתאומיים הולכים ופוחתים

* שסוף כל כסוף ישנה לילות רציפים

עם זאת,

דפיקות הלב המואצות מגיחות מידי פעם,

עדיין יש מידי פעם התקפי בכי

ובעיקר תיסכול ושיפוטיות עצמית על

מצבה כעת.

ההסכמה להקשיב לגופנו ובכך לסייע לו,

כרוכה, קודם כל, בקבלה של עצמנו

עם הכאב, עם המקום הלא נוח,

עם התחושות והרגשות המנמיכים והמאיימים.

ההסכמה להקשיב לגוף,

כרוכה –

בהסכמתנו לשהות

במקומות הנמוכים והלא נוחים שלנו,

בהסכמתנו לחבק עצמנו גם במקומות אלו.

החיבוק, הקבלה וההכלה העצמיים –

גם כשאנו לא במיטבנו -

מלמדים אותנו לאהוב עוד ועוד את עצמנו. 🙏

החיבוק והקבלה העצמיים -

הם אלו שיביאו לנו לבסוף את השקט הנפשי.

הם אלו שייצרו שלום פנימי בתוכנו ויובילו אותנו

לתובנות עצמיות,

ולתוצאות של - לב שלם ושמח  

פעם אחר פעם, אחר פעם.

בריאות הגוף והנפש שלנו נמדדת למרחקים

לכן חשוב ביותר לתת מקום בחיינו,

גם לרגעים הנמוכים, הכואבים והלא אהובים על ידינו,

ובעיקר להימנע מבריחה מהם/ מבריחה מעצמנו. 😘

שלכם באהבה,

סיגל אלחמיאס

מאמנת למיקוד ולהגשמה עצמה – NLP ועוד. 💜