כל המחשבות האלו שמתרוצצות לי בראש
ארוזות וממתינות לתורן
אני נשאת אותן איתי בדרך
הן יכולות להכביד
הן יכולות להיות חלק ממי שאני
הן יכולות להיות הכוח שלי להמשיך
אני ממתינה לרעב הגדול כדי לממש אותן
או שזו המציאות שגורמת להן לצאת לעולם
ולפעמים אני מחלטה להשיל אותן מעלי
בסוף זו תמיד הבחירה שלי
לממשן או לקשור אותן בתוך השקית
להניח בצד
לתמיד? לעכשיו? זה לא באמת חשוב מה אחשוב
זה רק הזמן, הצורך ומי שאהפוך להיות
שיקבעו אם בסוף יממומשו או לא
אם יהיה להן עוד מקום במסע שלי
או יהיו עוד שלב בדרכי