יש רגעים שהחיים לוחשים לך לזוז ואת עושה את הכול, כדי לא לשמוע.

כמה קשה לעשות שינוי בחיים, אה?

זה לא חייב להיות שינוי ענק, 
לפעמים זה להתחיל בקטן,
 אפילו בשינוי מסלול הנסיעה הביתה,
ככה להגמיש את עצמנו בקטנה, 
לצאת מאזור נוח ומוכר.

מה קורה כשזה מגיע לשינוי מקום העבודה, מעבר דירה או פרידה מבן הזוג?

 הפחד גדל.
כי מה יקרה אם אטעה?
ואם אתחרט על זה שעזבתי משהו נוח ?
ואם אגלה שהפסדתי?
ניתן התחרט?
ומצד שני לימדו אותנו לא בוכים על חלב שנשפך.

מאז שהתגרשתי, המשבר הכי משמעותי שעברתי ,
 מצאתי בי אומץ שלא הכרתי.
האומץ להתבונן בכנות על חיי.

ואם אני מתקשה לעשות זאת,
 אני מוצאת חברה טובה או המטפלת שלי  שתשקף לי כמראת צד מה אני לא רואה או מה אני פוחדת לראות.

אני מגלה אומץ לשנות בתוכי תפיסות עולם, 
תפיסה על עצמי,
 הרגלים בחיי היום יום, 
אוטומטים של תגובות והתנהגויות.

וכשאני מתחילה להשתנות  אני רואה זאת במציאות מחוצה לי,
אני שמה לב שדברים משתנים לי,
המטריקס מדבר אלי אחרת.

למדתי גם לחלום מה בא לי אחרת,
איך אני רואה את עצמי בגרסה חדשה משופרת כדף חלק שטרם ציירתי עליו את מסקנות חיי 😊.

מסקרן אותי לדעת מה עוצר אותך כדי לעשות שינוי בחיים?