נדמיין  שחקן כדורסל המשחק ומצליח למרות שלא השיג בקריירה שלו את ההישגים התואמים לכשרונו האמיתי. משחק כרכז, האיש האמון על הרצת הקבוצה לאורך המגרש וחלוקת הכדורים לחבריו במקום ובזמן הנכון ליצירת נקודות. הוא כמובן רשאי וצריך לפרוץ פנימה אל הסל בעצמו או לחילופין לקחת זריקה מרחוק ואגב הוא קלע מצטיין גם מטווח שלוש הנקודות.

משחק בקבוצות טובות  ו"מפתחות" הקבוצה ניתנות לו, אך לא תמיד יודע לנצל את ההזדמנות, לעיתים נראה למאמניו כי חסרה בו המנהיגות המצופה. כששחקנים בתפקידו נושאים על כתפיהם את הקבוצות בדקות הקריטיות, הוא לעומתם מעדיף לשחק את המשחק הקבוצתי הנכון. העדפתו הראשונה היא למסירה לשחקן המתאים ביותר לסיטואציה ומסתכן בדרך זו להעדר יצירתיות, הפתעה ואנרגיה שמשפיעים בתורם גם על חוסנה המנטלי של הקבוצה השניה, דבר העשוי להשפיע על תוצאת המשחק.

נדמיין שחקן אחר, הפעם כדורגלן, קשר אמצע, האחראי אף הוא על חיבור בין אחורי המגרש לקדמתו, מייצר את ההתקפה וקובע באיזה מהאגפים היא תתבצע (שמאל, ימין או ביניהם). השחקן אמור לאתר את הפירצה המתאימה בהגנת הקבוצה השניה ולהפנות לשם את הכדור במסירה. אלא שבמקום זאת, הוא בוחר לנסות לעבור עוד שחקן ולהתקרב בעצמו לשער כדי שאולי יזכה גם בהזדמנות להבקיע בעצמו. בנסיון לעבור את השחקן, לוקח סיכון ולעיתים מאבד לו את הכדור, עוצר את ההתקפה של קבוצתו לפני שהספיקה להתפתח, מייצר הזדמנות לקבוצה היריבה.

מדובר בטיפוס שונה מהכדורסלן, המניע שלו שונה, את ההערכה והאהבה מהאחרים (שחקנים, מאמן, קהל) הם מבקשים לקבל בדרך אחרת. הכדורגלן, בעשייתו בעצמו והצלחתו האישית. הכדורסלן, במתן ההזדמנות לביטוי והצלחת חברי כל הקבוצה. 

שני השחקנים זוכים לתגובת חבריהם לקבוצה, הנהלות קבוצותיהם ויחס הקהל בהתאם לגישתם למשחק. על אף אהדת קהל גדולה אליהם, באופן שיפוטי אך טבעי, מיוחסת להתנהגות כל אחד מהם כוונה לסגנון ההתנהגות.

לכדורסלן מייחסים חולשה, חוסר ביטחון עצמי, חוסר נחישות, חוסר מנהיגות. לכדורגלן מייחסים עודף ביטחון, לקיחת סיכונים מיותרים על חשבון הצלחת הקבוצה, אגוצנטריות, רצון מוגזם להתבלט אישית. 

ברור אם כן, שמדובר בשני טיפוסים שונים ב - enneagram.

אולי אם היו שחקנים אלו מודעים לטיפוס האגו המפעיל אותם אוטומטית ויודעים איך לא לתת לו להפעיל אותנו ברגעים מסוימים, אילו היו מודעים ליכולתם להשתחרר ממנו, היו יכולים לנקוט גישות התנהגותיות שונות מהרגלם. להלן דוגמאות:

טיפוס 9 מחפש לשתף את שחקני הקבוצה ולודא שהמשחק של כולם מתנהל בהרמוניה. לעיתים הוא מרצה אחרים בהתנהגותו.

טיפוס 3 תחרותי והישגי, המתקדם באנרגיה גבוהה מאוד לעבר המטרה. במצבי לחץ, חבריו לקבוצה שאינם עומדים בקצב שלו לא משותפים על ידו והוא ממשיך בלעדיהם.

טיפוס  2 רואה את צרכי האחרים טוב יותר משרואה את צרכיו שלו, מחפש לקבל מהם את הוקרת התודה, ההערכה ואהבתם אליו ע"י כך שהוא מספק את צרכיהם, מעביר אליהם את הכדור בזמן וכפי שהם מצפים לו.

טיפוס 1 הוא פרפקציוניסט, ביקורתי מאוד כלפי עצמו וכלפי חבריו למשימה המשותפת. מביע עצמו בכעס כשאינם עומדים בסטנדרטים להם הוא מצפה ויכול לעורר תגובת נגד מצד חבריו.

לכל אחד מהם 4 טיפוסים נוספים עימם יש להם קשר ומהם יכולים לנכס יכולות ברגעים המתאימים. מעניין מה היתה עושה לשחקנים הללו המודעות לכך והכלים לעשות זאת?