"הפכתי לצל של עצמי.." חודש המודעות למחלת הפיברומיאלגיה.
זה אחד המשפטים הקשים שאני שומעת לאחרונה בקליניקה. בעיקר מנשים הסובלות מסימפטומים פיזיים ורגשיים קשים כמו שינה לא שינה, קושי רב לצאת מהמיטה. כאבים שאינם מרפים בכתפיים, שכמות, ידיים. הזעה מרובה, מגרנות, רגישות לשמש, עייפות, תשישות ועוד..
נשים מדווחות על קושי גדול להתקיים תוך סבל בלתי פוסק. לחלקן נאמר שהכל בראש.. לחלקן נרשמו תרופות פסיכיאטריות..
למחלה הזאת יש שם- פיברומיאלגיה... מחלה שהופכת לכרונית בהעדר טיפול רגשי מתאים וגורמת לדיכאון, מצבי רוח משתנים, חרדה, ערפול חושים ועוד..חוסר הנראות של המחלה גורמת להרבה בדידות וחוסר הכלה מהסביבה.
טיפלתי באשה עם סימפטומים קשים. שסוחבת שנים רבות אשמה שלא הצליחה לעזור לבנה הקטן שנפטר ממחלה קשה. תחושות קשות של חוסר אונים ואשמה גרמו להחלשות המערכת החיסונית ולמחלה. פתחנו את הנושא, שחררנו מועקות, קילפנו, ניקינו, במהלך הזמן, התחושות השתנו ונחלשו והגוף התחזק. ניתן לטפל בזה .לא צריכים לסבול.הכנס טקסט כאן