יום חדש , בוקר חדש, מתחיל אצלי בכתיבת בוקר . 

למה? 

כי זה הזמן שבו צפות כול ההתלבטיות בין    הצמ"ח - צריך , מוכרח, חייב. 

מצב זה הוא זולל אנרגטית . אמנם צמ"ח צריך לצמוח אך ברגע זה הוא תקוע. מבולבל. 

מאבד תנופה, ויכולת עשייה. 

משתפת חלק מכתיבת הבוקר שלי 

מצד אחד אנרגיה לפעילות מצד שני לחזור לישון ולחלום

מצד אחד לעשות צריכים מצד שני לברוח להעלם

מצד אחד לטפל בחיות מצד שני לתת להן לדואג לעצמן

מצד אחד אחריות מצד שני לא אני

מצד אחד כך ומצד שני כך

מצד אחד לרצות מצד שני לעבוד ליצור לפי רצוני

להחליט לעמוד בהחלטה. 

מטוטלת ההחלטות. מצב מעייף.

הכתיבה מעלה למודעות את הבלאגן בראש. 

מאפשרת לבחור , לעשות סדרי עדיפיות. 

לי זה עוזר. מכוון לעשיה .

ממליצה לנסות . 

בהצלחה עדית