תחילת החשיבה המדעית
-
כשתימצתתי את המידע אודות ראשוני המדע ביוון בטבלה, גיליתי שראשוני המדע ביוון היו רובם ככולם אנשי החברה הגבוהה, אצילים או סתם סוחרים עשירים, שהם חיו בערי נמל ושלא נתקבלו יפה בידי החברה בת זמנם, מה שהיום היו מכנים "אנשים אקסצנטריים".נראה מכל זה, שהם יכלו לבצע פריצת דרך שכזאת בגלל שחיו במקומות בהם הגיע מידע ממקורות שונים בתרבויות שונות, ושהם היו אנשים עשירים שהיה להם זמן פנוי לעסוק בנושאים שנחשבו כלא פרקטיים.תולדות המדע...אני עושה כאן נסיון לעשות סדר במידע שיש לנו על ראשוני המדע ביוון, ולראות אם אפשר ללמוד מכך דבר או שניים על מה שאיפשר ליוונים לפתח לראשונה בתולדות האנושות תפיסה מדעית.צריך אולי להקדים כמה דברי רקע על עניין ראשית המדע,זה לא פשוט להבין איך פתאום מופיעה מחשבה מדעית בעולם, יש תהליך מעניין שמתחיל מידע עממי, מאיכר החורש את אדמתו, מצייד המותח את קשתו וחוטב עצים היוצא אל היער עם גרזנו בידו, לאנשים הללו יש ידע שהם צברו מנסיונם לגבי נושא הפרנסה שלהם, הם יודעים מתי התקופה היותר טובה לזרוע את החיטה, היכן המקומות הטובים לארוב בהם לארנבים, איך לעבד עורות ובמה לדשן את אדמת הגינה, האיכר ההוא בדלתת הנילוס, כמו הצייד ביערות צפון הודו או הבנאי בממלכת האינקה, איש מהם לא מיהר לחלוק את המידע שיש לו עם זולתו, הידע עבר מפה לאוזן, מאב לבנו, האנשים הללו לא ידעו קרוא וכתוב כי לא היה צורך בכך ואת הידע היו שומרים במשפחה כי ידע הוא כוח, כוח כלכלי בעיקר.
הדברים מתחילים להשתנות כאשר קמות ממלכות כמו מצרים, בבל או סין, יש מלך בממלכה, למלך יש חצר, הוא הרי מנהל עסק גדול והוא צריך אנשים שידאגו לסלילת כבישים, ניהול מלחמות, הקמת מאגרי מזון ואפילו למעקב אחרי גרמי השמיים, בסופו של דבר הרי השליט אחראי לכל צרכיהם של בני ממלכתו, הוא מנסה להגן עליהם מכל דבר, ובעת הצורך ינסה להבין את הכוכבים במסילותם כדי דרכם לדעת מראש מתי יהיה שיטפון ומתי רעידת אדמה, ינסה למצוא את הדרך הטובה ביותר לרצות את האלים, קמה חבורה של חכמים שיודעים דברים שהאחרים לא יודעים, במצרים יש חרטומים, בסין מנדרינים וביהודה יש כוהנים ולוויים, יש צורך בידע שלא היה קודם לכן, יש צורך לשמר את הידע הזה ויש צורך להעביר אותו לאנשים אחרים, אנשים שאינם מקרב בני המשפחה, ממציאים את ידיעת הקרוא וכתוב, כותבים את הידע על גבי חרסים ופפירוסים ושומרים בתוך כדים, כלומר מקימים מאגרי ידע, עוקבים אחר המתרחש מסביב, מחפשים תשובות ופתרונות לבעיות, בסופו של דבר הרי המלך הוא זה שרוצה לדעת וכדאי מאוד שהוא יבוא על סיפוקו ומהר.
מי שרוצה לקבל את התחושה איך זה נראה שיקרא את סיפור יוסף בבית האסורים, איך אנשים שבאו מהחברה הפחות מפותחת של ארץ כנען פוגשים לפתע ממלכה בה יש שליט, ניהול מרכזי, תכנון לקראת בצורת, הקמת מאגרי מזון ואפילו הקמת מערכת שפיטה וענישה.
מחשבה מדעית עדין אין כאן, יש עיסוק בבעיות פרקטיות ולא תיאורטיות, אין מחשבה על איך לבנות את הידע ואיך לארגן אותו פנימית, יש עדין דרך ארוכה לעבור עד שיופיע אריסטו ויגדיר את חלוקת תחומי הידע ויתן שם לפיזיקה, למטאפיזיקה, ביולוגיה, אתיקה, הלוגיקה והאסתטיקה, ואף יקבע כללי חשיבה ומחקר. היום, בזכות החלוקה לתחומי ידע, בזכות המתודות והחשיבה הלוגית, בונים לנו מכוניות ומחשבים ומתכננים איך להשביח אותנו גנטית בעוד כמה שנים. ובכן, יש חלל בין הידע של חרטומי מצרים לבין מעבדות סטנפורד ואוקספורד,בחלל הזה נכנס אדם העונה לשם תאלס החי במילטוס שבחוף טורקיה של היום, אדם הקם בסביבות שנת 600 לפני הספירה ושואל את השאלה "ממה עשוי היקום?". הוא עצמו טוען שהעולם עשוי בבסיסו ממים ומהם נוצרו כל התופעות, עובדה: הקרח המוצק נוצר ממים וכך גם האדים שהם גז, אילו היה קם בסין מן הסתם שהיו משלחים אותו לדרכו ותוהים מה זה חשוב בכלל ממה עשוי העולם, הרי כסף לא יצא מהתשובה לכך, אילו קם במצרים אולי היו אוסרים אותו על חדירה לתחומם של החרטומים, וביהודה של אותה תקופה אולי אפילו היו סוקלים אותו על עיסוק במופלא ממנו, במה שידוע וגלוי רק ליהוה בורא העולמות.בכל אופן, הוא קם ביוון ואמר את כל זאת, לא סתמו את פיו ולא הוציאוהו להורג, היה מי שהקשיב לו והפיץ את דבריו כך שאחרים יכלו להיחשף לכך ולחשוב על כך, ובהמשך יבואו בעקבותיו אחרים שיחלקו עליו ויטענו שהעולם עשוי מאוויר, ממספרים, מאידיאות, שהעולם עשוי מחומר בלתי מובחן ויהיו אפילו שיטענו שהוא עשוי מאטומים (!), כאן כבר יש אנשים שעוסקים בשאלות תיאורטיות שאין בצידן תועלת כלכלית גלויה לעין, הם מעזים לחלוק זה על זה ואפילו תלמיד מעז לחלוק על רבו, ומפתחים שיטות וטיעונים על מנת לבחון זאת ולחפש את האמת העומדת מאחורי הנגלה לעין.
בבסיסו של תהליך עמדו כמה אנשים עשירים שזמנם בידם, אנשים שחיו בערי נמל בהן הגיעו סוחרים מקירנאיקה ומאשקלון, מדלתת הנילוס ומכרתים, אנשים ודעות וידיעות מתרבויות אחרות, הם נחשפים לאותו ידע שנאסף ונאגר על ידי החכמים של אותן ממלכות, לאסטרונומיה ולמתמטיקה שבמצרים ובבל,הידע הזה מעורר אותם לחשוב, פותח בפניהם אפשרויות חשיבה חדשות ואפשרויות אלה הן מעבר למה שיכול היה לקרות בארצות מהן הגיע הידע הזה, הם גדלו ביוון - סביבה פוליטית תוססת בה האזרחים היו שותפים בתהליך השלטוני מה שפיתח את הכישורים הרטוריים והלוגיים שלהם, יוון בה הדת לא היתה קנאית והאנשים היו חופשיים לחשוב באופן פתוח יותר, האלים לא היו מטילי אימה, הסיפורים עליהם היו לעתים משעשעים ולא פעם הם השתקפו בהם כקטנוניים וילדותיים, בקיצור: הגיע ידע מכל העולם ולאנשים היה זמן, חופש מחשבתי וחשיבה מפותחת על מנת לקחת אותו צעד אחד הלאה גם לעבר מקומות שנראו כבלתי פרקטיים לחלוטין ולהמציא דרכים חדשות איך לקדם אותו הלאה.
טוב לראות שהמהפיכה אולי החשובה ביותר בתולדות האדם החלה מהאנשים שלא היה להם מה לעשות ושאף אחד לא הטיל עליהם את מרותו וקצץ את כנפי מחשבתם, אילו ידעתי את כל זה כשהייתי בבית הספר... ניחא, מאוחר מדי להתווכח עם המחנכת ולהביא לה טיעונים חדשים.
ההרצאות הללו מחזירות אותי אל ההתרגשות של ימי המנזה בבניין גילמן של אוניברסיטת תל אביב, אל החפירה בתוך הזכרון הקולקטיבי של כולנו, אל הרנסאנס ויוון העתיקה, אל המהפיכה הצרפתית וגילוי אמריקה, אל המקומות מהם צמחנו ונהיינו מי שאנחנו מבחינה תרבותית וחברתית.
הרצאה זו נכללת בין ההרצאות שאני מעביר במכללות ובחוגים פרטייםפרטי הרצאות נוספות תוכלו למצוא בלוח ההרצאות שלי
להשתמע
טל רשף
תרבויות ועסקים טל רשף
הרצאות, יעוץ עסקי ופיתוח עסקי. - הרצאות העשרה לחברות, ארגונים וחוגי חברים. - יעוץ ופיתוח עסקי לחברות ואנשי עסקים לעבודה מול שוקי ותרבויות אסיה מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין" Business.and.cultu