היום, כמדי בוקר, יצאתי לטייל עם הכלב בשדות. וכדרכי בעונה זו קטפתי לי דומים מעץ השיזף. מחשבות שונות עלו בראש שחלקן העליתי בקישור שמצורף למטה*. כאשר הגעתי הביתה פתחתי את הפייסבוק ונתקלתי בעוד מודעה על פיטורים. הפעם פיטורים שבאו בעקבות מיזוג או קניה של חברה על ידי חברת ענק כלשהי שלמרות הבטחותיה עומדת לפטר כ-10% מעובדיה בשלב הראשון. 10% מתוך 1200 עובדים זה 120 אנשים עם משפחות שעבורם 10% שווים 100% של חוסר פרנסה. כמה עצוב. פעמים רבות אותם אנשים עברו כבר את גיל ה-40 ו-50 ובדיוק כמו בפירות הדומים עליהם כתבתי הם אומנם מקומטים ואולי קצת מלוכלכים, אבל רבים מהם הם מתוקים מבחינת הידע והניסיון שלהם בעבודה. הם יכולים להביא עוד המון תועלת גם אם לא בתחום הידע המידי שלהם אבל הגיל שלהם הוא לרועץ. ה"קידמה" גורמת לכך שלאותם "פירות מקומטים" יש היום "תחליפים" – מכונות שעושות את העבודה שלהם וצעירים שפורצים כרוח סערה לשוק העבודה ודוחקים בזוהרם את הותיקים. אז שלא תבינו אותי לא טוב. כאשר מכונה יכולה להחליף הרבה ידיים ואולי בצורה טובה יותר אין מה להשאיר את המצב בקדמותו אבל המדינה צריכה לדאוג להכשרת אותם אנשים טובים לתחומים אחרים ואין איש שלא יכול ללמוד דברים חדשים. השאלה כמה מתאמצים איתו וכמה באמת רוצים לעזור לו. אותו אדם שעבר לא מעט בחייו יכול לתת ערך מוסף שאף אחד ללא הניסיון שלא לא יכול לתת. ואותו הדבר עם כוח אדם צעיר ורענן – אין ספק שיש זכות גם לצעירים לעבוד ולהתקדם. אסור לנו לחסום אותם. אבל צריך תמיד לזכור שתפקידה של חברה הוא לעזור לכולם. ולכן אותם בני 40 ו-50 כאשר הם מפוטרים ויוצאים שוב למעגל מחפשי העבודה צריך להסתכל על מה הם יכולים לתת בזכות הניסיון והבגרות שלהם. ברוב מקומות העבודה לא רואים את זה. וכאן אני וחברי נכנסים. אותם אנשים שנמצאים בשיווק הרשתי. ונכון. לא כולם אוהבים שיווק רשתי. עדיין עוד לא נפטרנו לחלוטין מהסטיגמה שנקנתה בעמל רב על ידי נוכלים ומוליכי שולל. אבל בשיווק רשתי לא מסתכלים על הגיל ומבינים שלכל גיל יש את היתרון שלו. מבינים שגם לצעירים וגם למבוגרים יש את הכוח והקסם שלהם. וכל אחד מגיעה ההזדמנות ולכל אחד צריך לתת את האפשרות. העובדה שאני מציעה לאנשים עסק בשיווק רשתי מאפשרת להם לפתוח לעצמם פתח לפרנסה במקומות שאחרים טרקו בפניהם את הדלת. אני לא מבטיחה שזה קל ואני לא מבטיחה שההצלחה רק מחכה להם, לא משנה מה הם יעשו (או לא יעשו). אני כן טוענת שמי שמנסה ומתאמץ רואה פרי בעמלו. אין כאן אבטחת הכנסה. יש כאן הבטחת פרנסה לאותם אלו שלא רוצים יותר להיות תלויים בראיונות עבודה ובוסים שיקומו יום אחד ויתמזגו עם חברה אחרת ויפטרו אותם. אותם אנשים שייקחו את גורלם בידיהם ויהיו מוכנים להשקיע מאמצים על מנת להתקדם בחיים יצליחו בשיווק רשתי הוגן. הכל יהיה פונקציה של השקעה (לא של כספים רבים) של רצון, נכונות להתמודד עם קשיים ובמיוחד נכונות להתמודד עם עצמם. וברגע שיעשו זאת הדרך להצלחה תהיה פתוחה בפניהם. כן יכול להיות שלא כולם יצליחו אבל בלי לנסות, באמת לנסות הם גם לא ידעו מה היה הסיכוי לעומת "הסיכון". זה האני מאמין שלי ואם יש כאלו שרוצים להצטרף אליו מוזמנים לבוא איתי למסע הזה. *קישור לסיפור הדומים: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10202050091912236&set=a.2546797347634.2144723.1184793056&type=1&theater¬if_t=like